לקט  מביאור הרוקח לתורה – פרשת בא

י,כג: ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים: מדוע מכת חושך ארכה דווקא שלושה ימים? הרוקח: "ג' ימים שימש האור והחושך מתחילת העולם קודם שנבראו המאורות (ביום הרביעי), לכך ג' ימים". הרוקח רואה קשר בין בריאת העולם, בה כל העולם נהנה מהשמש ביום הרביעי, ובשלושה הימים הראשונים – נמשכה האפלת העולם מהבריאה עד לתקופה מכות מצרים. מעניין, קשה להבנה.

יא,ה: ומת כל בכור ... עד בכור השפחה ... וכל בכור בהמה: מדוע הומתו גם בכורי השפחות ובכורי הבהמות? הרוקח: "בכור השפחה – שהיושמחין מצער ישראל (לפי המכילתא), וכל בכור בהמה – לפי שהיו תועבת מצרים (מכילתא), ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים". חלק מגילויי הנס טמון בהריגת אלוהי מצרים, הבהמות. מעניין.

יב,לד: משארותם צרורות בשמלותם: מהו לשון 'משארותם'? הרוקח: "שיירי מצה ומרור – מה שנשאר להם, כי שיירי מצווה מעכבים את הפורענות". משארות = שיירי.

יב,לט: עוגות מצות כי לא חמץ, כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה: מהו 'כי לא חמץ', ומדוע לא אכלו חמץ? הרוקח: "שנאסרו בחמץ, לכך אכלו מצה. ומה שלא אפו קודם שיצאו, שהרי יצאו עד עיצומו של יום ט"ו, , כי גורשו ממצרים ומשמיענו שהמצרים מיהרו בהם, שלא הספיקו לאפות". למדנו שלא אכלו חמץ גם משום המצווה שלא לאכול חמץ, וגם מחמת שהמצרים רצו לגרשם, לא רק הם רצו לעזוב במהירות.