"כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ"...  –"כל  מתיקת פרי קרויה דבש" [רש"י]

בליל הסדר מצווה עלינו לאכול מצה ולשתות ד' כוסות. בשניהם יש ריבוי יחסי ומהיר של סוכרים =פחמימות. כ 5-10% מהאוכלוסייה סובלים מסוכרת ברמות שונות, ומשום כך עליהם להגביל עצמם בתזונת הפחמימות. כיצד ינהגו הללו בלילה זה?

בשו"ע נפסק: "מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות" [תע"ב,י] לדעת המשנה ברורה, אם השתייה עלולה להביא לחולי ממש, אין חיייבים לשתות. אמנם יש חולקים וסוברים שחייב כל עוד אין בזה חשש סכנה, ברם, גם חולי סוכרת אשר עלולים אכן להסתכן אם לא ישמרו על איזון, בדרך כלל אינם מנועים לחלוטין מצריכת פחמימות, אלא בצורה מווסתת ומבוקרת. כאן יש להבחין במספר מצבי חולי: 1.אלו שאינם נזקקים עקרונית לטיפול תרופתי, אך נדרשים להקפיד על תזונה דלת פחמימות, יקיימו את מצוות האכילה כרגיל, וימעיטו ב"שלחן עורך". 2.חולים המוּנְחים להזריק לעצמם אינסולין בקביעות בכדי שיהיו מאוזנים, הריהם שולטים במינון האינסולין. לכן, גם הם חייבים באכילת מצות המצווה ובשתיית ארבע כוסות, ויזריקו באותו ערב מינון בהתאם לרמת הפחמימות שצרכו. 3.חולי סוכרת הנוטלים בקביעות גלולות במינון קבוע [כגון מטפורמין/גלוקופאז'] --יאכלו וישתו בשיעור המינימאלי:

מצה –לאכילה ראשונה -"מוציא מצה"- לפחות שלושת רבעי מצת מכונה, ל"כורך": שליש עד חצי מצה, ול"אפיקומן" –חצי מצה. נמצא שבסה"כ יאכל לכל היותר 2 מצות מכונה.

ארבע כוסות –הכוס תחזיק לפחות 86 סמ"ק, ובכל פעם ישתה 45 סמ"ק [או יותר אם חלל פיו גדול מהממוצע]. ויוצאים גם במיץ ענבים אמיתי, אך עדיף יין יבש [אדום] כי יש בו פחות סוכרים. [תודה לאנדוקרינולוג ד"ר אנדריאס בוקס]    

מקורות: נשמ"א או"ח עמ' תרל"ו

           פסקי תשובות עמ' רכ"ב

           הליכות שלמה פרק תשיעי

           פניני הלכה עמ' 218-223