לקט מביאור בעל הרוקח על התורה – פרשת לך לך

יב,א: לך לך ... אל הארץ אשר אראך: מדוע לא ציין ה' את ארץ היעד, ארץ כנען? בעל הרוקח: "כשתרצה ללכת – אראה לך, כמו 'על אחד ההרים אשר אומר אליך' (בראשית כ"ב), וכשרצה ללכת – אמר לו". ה' ייתן את סיועו מלמעלה, אם יראה השתדלות מלמטה, ולפחות רצון לעשות.

יד,ה: ויכו את רפאים ... ואת הזוזים בהם, ואת האימים ...: מה מקור השמות רפאים, זוזים, הם, אימים? בעל הרוקח: "רפאים  - גיבורים, כל הרואה אותם רפה לבם ... ואת הזוזים – כל הרואה אותם זז וזע מאימתן, בהם – העיר הומה מרוב בניינים ומגדלים הגבוהים שהיו בה, האימים – בעלי האימה". גם שמות הגויים ועריהם – יש להם משמעות.

טו,ד: לא יירשך זה, כי אם אשר ייצא ממעיך: וכי ישמעאל לא יצא ממעיו של אברם? בעל הרוקח: "ממעיך – משמע מאשתך שרה, דאישה קרויה מעיים ... 'שני גויים בבטנך, וממעייך ייפרדו' (בראשית כ"ה), ועל כן אין לומר על הגר (מעיים), שהיא לא קרויה אשת אברהם, לכך מתחיל הקרא 'ושרי אשת אברם' (טז,א; טז,ג), לומר היא נקראת אשת אברהם ולא הגר, ולכך אליה רומז 'אשר ייצא ממעיך'". מעיים זה איבר מאד פנימי ואישי ורגיש לבעל המעיים בלבד, לכן מתאים להמשיל את האישה למעיים. מעניין.

טו,ח: במה אדע כי אירשנה: האם אברם פקפק ביכולתו של ה'? בעל הרוקח: "לא שקרא תיגר, אלא שאמר באיזה זכות. אמר לו (ה') בעדות (ברית בין הבתרים) שאני נותן לך". אברם פעל מתוך ענווה, וכך צריך אדם לפעול, אף כששומע שמועה טובה.

טז,ה: חמסי עליך: מדוע שרה נוזפת באברם על מעשיה של הגר? בעל הרוקח: "שאתה שומע בזיוני ואינך גוער בהגר". אישה מצפה שבעלה יגן עליה, יילחם עבורה, יגרום לכבודה בעיני כל. שרה חשה שאברם לא עמד במשימה.

שבת שלום, שנזכה בה למלא רצון ה', להתחבר למקורות, לכבד את האישה ולהאמין בה', ורפואה קרובה לאמי שתח', אורן, בן וכו'.