פרשת שופטים

התורה קובעת שרק הכהנים, שיודעים את התורה על בוריה, רשאים לפסוק הלכות, ככתוב:

בדברים פרק י"ז: "ח כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע--דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ:  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ. ט וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, וְאֶל-הַשֹּׁפֵט, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ, אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט.  י וְעָשִׂיתָ, עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא, אֲשֶׁר יִבְחַר ה'; וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ  יא  עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ, וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ  יָמִין וּשְׂמֹאל. יב  וְהָאִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל-הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת- ה' אֱלֹהֶיךָ, אוֹ, אֶל-הַשֹּׁפֵט--וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל"".

ובדברים כ"א: "וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים, בְּנֵי לֵוִי--כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשָׁרְתוֹ, וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה'; וְעַל-פִּיהֶם יִהְיֶה, כָּל-רִיב וְכָל-נָגַע".

וביחזקאל מ"ד: "טו וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי--הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי, לְשָׁרְתֵנִי; וְעָמְדוּ לְפָנַי, לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם--נְאֻם, אֲדֹנָי ה'........   כג וְאֶת-עַמִּי יוֹרוּ, בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל; וּבֵין-טָמֵא לְטָהוֹר, יוֹדִעֻם.  כד וְעַל-רִיב, הֵמָּה יַעַמְדוּ לשפט (לְמִשְׁפָּט)--בְּמִשְׁפָּטַי, ושפטהו (יִשְׁפְּטֻהוּ); וְאֶת-תּוֹרֹתַי וְאֶת-חֻקֹּתַי, בְּכָל-מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ, וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי, יְקַדֵּשׁוּ". 

התורה גם מדגישה שהפוסקים חייבים להיות במקום אשר יבחר ה'. מה חשיבות המקום?

לכל העולמות מבנה גוף אדם, ככתוב בבראשית פרק א': "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ". גם כדור הארץ ויושביו מחולקים לאיברי אדם ראשון. ארץ ישראל נמצאת בראש של צמצום אדם ראשון בכדור הארץ וגם נשמות היהודים נמצאות בראש. לכן, כשהיהודים נמצאים בארץ ישראל יש חיבור שמים וארץ, ארץ ישראל היא עולם המלכות ונשמות היהודים הם עולם תפארת של אותו ראש.

נשמות הכהנים נמצאות בעולם אצילות. כשהכהנים נמצאים במקום שקובע הקב"ה אה הם מחברים את עולמות המלכות, התפארת, הנשמה, והאצילות, ואז הם מקבלים תשובות לשאלות הלכתיות.

כל זה נכון כאשר הקב"ה אינו בהסתר פנים. חלק מההלכות שנפסקו מיום שהקב"ה הסתיר פניו סותרות את התורה.

דוגמה לכך נמצאת בדברים פרק כ', ששם נקבע מי פטור מלהשתתף במלחמה: " ה וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים, אֶל-הָעָם לֵאמֹר, מִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת-חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ:  פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יַחְנְכֶנּוּ.  ו וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-נָטַע כֶּרֶם, וְלֹא חִלְּלוֹ--יֵלֵךְ, וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ:  פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יְחַלְּלֶנּוּ.  ז וּמִי-הָאִישׁ אֲשֶׁר-אֵרַשׂ אִשָּׁה, וְלֹא לְקָחָהּ--יֵלֵךְ, וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ:  פֶּן-יָמוּת, בַּמִּלְחָמָה, וְאִישׁ אַחֵר, יִקָּחֶנָּה.  ח וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים, לְדַבֵּר אֶל-הָעָם, וְאָמְרוּ מִי-הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ; וְלֹא יִמַּס אֶת-לְבַב אֶחָיו, כִּלְבָבוֹ".      

אין אדם אחר פטור ממלחמה. השתמטות מגיוס לצבא כדי ללמוד תורה היא חטא נגד התורה. זאת ההוכחה:

בספר מדבר פרק י"ד כתוב: "ב וַיִּלֹּנוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן, כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל-הָעֵדָה, לוּ-מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ-מָתְנוּ....... ו וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.... 

כח אֱמֹר אֲלֵהֶם, חַי-אָנִי נְאֻם-ה', אִם-לֹא, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי:  כֵּן, אֶעֱשֶׂה לָכֶם.  כט בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל-פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל-מִסְפַּרְכֶם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה:  אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם, עָלָי. 

ל אִם-אַתֶּם, תָּבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ--כִּי אִם-כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן."

 העם מסרב להילחם על ארץ ישראל, פרט לכלב בן יפונה ויהושע בן נון. הבורא מעניש את העם על סירובם זה במוות במדבר. 

ולמי שיש ספק, הדבר מוסבר בדברי משה רבנו לבני ראובן, גד וחצי שבט המנשה, שביקשו להישאר בגלעד ולא להיכנס לארץ ישראל ביחד עם בני ישראל, ככתוב בספר במדבר פרק ל"ב:

"ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי-גָד, וּבְנֵי רְאוּבֵן; וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֶל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר....   ה וַיֹּאמְרוּ, אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ--יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ, לַאֲחֻזָּה:  אַל-תַּעֲבִרֵנוּ, אֶת-הַיַּרְדֵּן. 

ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן:  הַאַחֵיכֶם, יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה, וְאַתֶּם, תֵּשְׁבוּ פֹה.  ז וְלָמָּה תנואון (תְנִיאוּן), אֶת-לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--מֵעֲבֹר, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, ה'. 

ח כֹּה עָשׂוּ, אֲבֹתֵיכֶם, בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, לִרְאוֹת אֶת-הָאָרֶץ.......  י וַיִּחַר-אַף ה', בַּיּוֹם הַהוּא; וַיִּשָּׁבַע, לֵאמֹר.  יא אִם-יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, אֵת הָאֲדָמָה,

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב:  כִּי לֹא-מִלְאוּ, אַחֲרָי.  יב בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הַקְּנִזִּי, וִיהוֹשֻׁעַ, בִּן-נוּן:  כִּי מִלְאוּ, אַחֲרֵי ה'".

 משה מסביר לשבט ראובן וגד שהעונש שקבלו בני ישראל על סירובם לצאת למלחמה על ארץ ישראל היה עונש חמור, ומזהיר אותם מפני חזרה על סירוב זה.

שני המרגלים, כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הַקְּנִזִּי, וִיהוֹשֻׁעַ, בִּן-נוּן, היו כנגד פסיקת הרוב, וההלכה הנכונה, על פי ה', שהועברה דרך משה רבנו, היא ששניהם פסקו נכון.

והפרס: הם נכנסים לארץ המובטחת עם משפחותיהם. שאר נשיאי השבטים שיצאו לרגל את הארץ הושמדו. זאת התורה האמתית.

ובהמשך במדבר פרק ל"ב כתוב:

"וַיִּחַר-אַף ה', בְּיִשְׂרָאֵל, וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה--עַד-תֹּם, כָּל-הַדּוֹר, הָעֹשֶׂה הָרַע, בְּעֵינֵי ה'.  יד וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם--תַּרְבּוּת, אֲנָשִׁים חַטָּאִים: 

לִסְפּוֹת עוֹד, עַל חֲרוֹן אַף-ה'--אֶל-יִשְׂרָאֵל.  טו כִּי תְשׁוּבֻן, מֵאַחֲרָיו, וְיָסַף עוֹד, לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר; וְשִׁחַתֶּם, לְכָל-הָעָם הַזֶּה.  טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ. 

יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם, אֶל-מְקוֹמָם; וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ".

כלומר, השתמטות מהיציאה למלחמה או משירות בצבא הוא המשך חטא המרגלים.

בהמשך, אומרים שנים וחצי השבטים שהם יבנו דירים לצאן, מה שמסמל גם משחטות, עיבוד בשר ומחלבות לייצור גבינות.

הם בונים מפעלים כדי לעבוד בהם, בתים וחומות מסביב לישובים האלה. הם עוסקים גם בעבודה ובמלאכה, הם גם יצאו למלחמה, ולא יעסקו רק בתורתם אומנותם.

הסיבה שאנו נאלצים, בימינו, להילחם על ארץ ישראל היא כי זה תיקון חטא המרגלים, ומי שמתחמק מהמלחמה מונע את תיקון החטא.