"וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת ''צַדִּיק מוֹשֵׁל''... כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל דָּבָר יָקָר שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא (תַּעֲנִית כא, ב)"

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א, לד, ד)

רבי נחמן טוען שיש בכל אחד מישראל דבר יקר שאין בחברו. כלומר, כל אחד מאתנו הוא יצירה חד פעמית. לא הייתה יצירה כזאת, ולא תהיה יצירה כזאת בעולם. ובתור יצירה חד פעמית, לכל אחד מאתנו יש איזה מסר, איזו בשורה לעולם, גילוי, דבר מיוחד לו, שאף אחד בעולם לפניו, ואף אחד בעולם אחריו, לא יכול לעשות את הדבר הזה, חוץ ממנו.

רבי נחמן מביא דוגמה מהגמרא (תַּעֲנִית כא, ב), על הנקודה המיוחדת והטובה של האדם. הדוגמה היא סיפור על רופא אחד שקראו לו אַבָּא אֻמָּנָא. בזמנו חיו שניים מגדולי ישראל – אביי ורבא, ואביי זכה שפעם בשנה, בערב יום הכיפורים, הוא ישמע בת קול מן השמיים, קול דובר אליו מן השמיים שאומר לו: "שלום עליכם!" זו חוויה כל כך רוחנית ועמוקה. כשאומרים לך שלום מן השמיים נותנים לך בעצם אישור שמיימי שאתה קיים, רצוי וחשוב. ובכן, אז נודע לאביי, כנראה גם מהשמיים, שיש עוד יהודי אחד שאומרים לו: "שלום עליכם!" מן השמיים, כל ערב שבת! והוא מאד התפלא, מי זה היהודי הזה, שזוכה לכזו מעלה רוחנית, שפעם בשבוע אומרים לו "שלום עליכם!" מן השמיים? וגילו לו, שמדובר באיזה רופא פשוט, לא אחד מגדולי ישראל ושמו אַבָּא אֻמָּנָא. ועוד אמרו משמיים לאביי: "אינך יכול לעשות כמעשיו של אַבָּא אֻמָּנָא. עם כל זה שאתה מגדולי הדור, יש דברים שעושה הרופא הפשוט הזה, שאתה לא יכול לעשות אותם!". והגמרא מתארת לנו את חלק ממעשיו המיוחדים של אַבָּא אֻמָּנָא.

מעשה אחד שהוא עשה, שהייתה לו מן קופה כזאת, שכל מי שנכנס למרפאה שלו לקבל טיפול, היה חייב להכניס את היד לתוך הקופה, והעיקרון היה כזה: אם אתה בעל אמצעים, ואתה יכול לשלם על הטיפול הרפואי, אתה מכניס כסף לקופה. ואם אתה עני ואין לך אמצעים, אתה מוזמן לקחת כסף מהקופה. על ידי כך אף אחד שמסתכל לא יודע אם אתה בעל אמצעים ואתה משלם על הטיפול, או להפך - האם אתה נזקק שנתמך על ידי הרופא הזה. כל אחד מכניס את היד ואף אחד לא יודע, וכך אף אחד לא מתבייש.

המעשה המיוחד הזה, המומחיות הזו בצדקה, באופן שלא תבייש את העניים - זיכתה את אַבָּא אֻמָּנָא בדרגה כל כך גבוהה בשמיים, שאפילו אביי לא היה יכול לזכות לה. ומדוע שאביי לא יוכל לעשות זאת? כי אפילו אם הוא יעשה את זה אחרי שהוא שמע על זה, זה יהיה רק חיקוי, זה לא יהיה הדבר המיוחד שלו.

לכל אחד מאתנו יש איזו נקודה, מעשה, איזה דבר שמייחד אותו. בדבר הזה, אומר רבי נחמן, הוא נקרא צדיק, ביחס לכל יהודי אחר. בדבר הזה הוא יכול להיות הרב ומורה הדרך של כל אחד אחר, וזה הוא הרושם האמיתי שכל אחד יכול להשאיר בעולם.

הרב ארז משה דורון שליט"א, מתוך האתר: "ברסלב כרמיאל" - http://www.breslevcarmiel.com