דבר תורה  לאור המקדש

פינחס  - פרשת המקדש

ראה מעשה ונזכר הלכה

הרב ישראל אריאל שליט"א

מדוע אמרו חז"ל על פנחס: 'ראה מעשה - ונזכר הלכה'? הרי גם משה ראה בדיוק את אותו מעשה כמו פנחס, שהרי אליו ניגש זמרי באמרו: 'בן עמרם! זו מותרת או אסורה', ולמה לא עשה דבר?'

אולם דומה שכוונת חז"ל לומר: 'ראה מעשה', היינו, ראה בעיני רוחו את עצמו לוקח רומח ועושה מעשה, רק אז 'נזכר הלכה' שלמד אותה לפני ארבעים שנה כשירד משה מן ההר, ש'הבועל ארמית – קנאין פוגעין בו'.

לעומתו, משה, לא ראה את עצמו את עצמו עושה מעשה, אם מפני זקנתו, אם מפני שהגיע יומו לסיים את שליחותו, אם מפני שרפו ידיו כשראה את ה'כלה מקלקלת בחופתה', וכשאין אדם רואה את עצמו עושה מעשה - 'נתעלמה ממנו הלכה'.

הוא מה שאמרו חז"ל: 'הלומד על מנת ללמד - מספיקים בידו ללמוד וללמד, והלמד על מנת לעשות – מספיקים בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות!' כי כשאדם חותר לעשות ולבצע - גם תלמודו מתחדד, הוא מאמץ את כל חושי המעשה, וזכרונו מעלה לו את כל הידיעות האפשריות כדי להוציא את המעשה אל הפועל.

כשאדם מתכוון ורוצה לעשות את דבר ה', מן השמים יסיעו בידו למצוא את הסעיפים בהלכה וכן את הפתרונות המעשיים כדי להוציא את כוונתו לפועל, אך כשאינו מתכוין לעשות - 'מתעלמת ממנו הלכה', ולהיפך, ימצא סעיפים בהלכה למה אסור לעשות!

פעמים רבות הנני נשאל: למה לא שומעים תלמידי חכמים האומרים שצריך לבנות מקדש? למה יש רבנים שאומרים שמקדש ייבנה על ידי משיח, או שמקדש יבוא משמים?

התשובה טמונה בנקודת המוצא: הרוצה לקיים את מצות ה' למעשה – יתקיים בו: 'ראה מעשה – ונזכר הלכה!' אם יראו תלמידי חכמים את עצמם חוצבים באבן ונושאים את אבני המקדש על גבם, יופיעו לנגד עיניהם כל ההלכות המלמדות שחובה לבנות מקדש.

אך אם מקנן החשש בלב: מה יאמרו הבריות? האם אפשר כיום, בעולם המודרני, להקריב בעלי חיים על גבי המזבח? או אם תעלה בפניהם השאלה: שמא מבניית המקדש על הר הבית יתעוררו אומות העולם נגדנו? מאותו רגע שעולים פקפוקים אלה ואחרים לנגד עיניהם - 'הידים רפות' 'ומתעלמת מהם ההלכה'. ולהיפך, יתחילו להופיע הלכות חדשות: צריך נביא, צריך מלך, צריך אפר פרה, איננו יודעים את מקום המזבח, ושאר חידושי הלכה שלא שמעתן אוזן מעולם!