בס"ד

מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"

בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה

בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין

נכתב על ידי גיל פרידמן

התשע"ח

לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו

לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין

לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה

לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:

הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה

[email protected]

"וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה" (מח', יב')

ומה טעם השתחוויה זו? כבר לימדונו רבותינו ר' ישמעאל אומר: עשרה פעמים אמרו בני יעקב ליוסף "עבדך אבינו" ושמע יוסף ושתק. ושתיקה כהודאה דמייא לפיכך נתקצרו מחייו עשרה שנים (פרקי דרבי אליעזר). ודע כי יוסף הרגיש בכך עוד בחייו. והנה במעמד זה קיים יעקב "וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל, עַל-רֹאשׁ הַמִּטָּה" (מז', לא'). ועל אף שכבר ביארו רבותינו שהשתחווה לצד השכינה (רש"י שם), ולא ליוסף השתחווה. אף על פי כן לא רצה יוסף שיתקיים בו שוב שתיקה כהודאה דמייא, וחשש שמא יתקיים בו צד של קבלת השתחוויית אביו כלפיו, ולכך מיהר להשתחוות לאביו כנגד השתחוויה זו.

ואל תתמה מדוע לא התשחווה מיד כשהשתחווה אביו על ראש המיטה, אלא רק לאחר מכן, שדבר זה מפורש בפסוק: וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם, מֵעִם בִּרְכָּיו, שהבנים היו על ברכיו ולא יכול היה להשתחוות, אך מיד כשהוציאם השתחווה, שנאמר מיד בהמשך הפסוק וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו, אָרְצָה, וכן דייק רש"י, וכן כתב השפתי חכמים (שם). ועוד דע, שהקפיד יוסף אף להשתחוות השתחוויה יתירה על זו של יעקב. שיעקב השתחווה על ראש המיטה ויוסף השתחווה לְאַפָּיו, אָרְצָה, היינו ארצה ממש בפישוט ידיים ורגלים (שפתי חכמים שם). ואכן על השתחוויה זו של יעקב לא שמענו שנתקצרו ימיו של יוסף, ופשוט, שלא נתקיימה כאן בצדיק שתיקה כהודאה דמייא, שזאת הפעם לא שתק.