"הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ, אָרְצָה" (בראשית לז', י')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְךָ,
אָרְצָה" (לז', י')
בדוק וראה, בחלום יוסף אמר "מִשְׁתַּחֲוִים לִי" ולא נאמרה
תיבת אָרְצָה. ויש לתהות, מה טעם שאמר
יעקב אָרְצָה, ויוסף לא אמר תיבה זו כלל? ונקדים לכך, שמעתי מהרב מאיר גולדויכט,
שפירשו האחים משמעות החלום שצפויה עוד גלות, שהרי התגשמות חלום זה לא תתכן בארץ. שבארץ
ישראל, איכה יתכן שיעקב ישתחווה למאן דהוא? אלא מנבא החלום על גלות נוספת. ודע, שראיה
לדברים כאן, שנזרקה רוח הקודש ביעקב, וידע כי אכן דבר זה לא יקרה בארץ כנען היא ארץ
ישראל. ועל כך הוכיח יעקב את יוסף ברוח קדשו, ודייק בשאלתו, שמא אבוא ואשתחווה לך אָרְצָה,
בארץ זו, ארץ ישראל? ודבר זה לא יתכן. ואכן לימים התגשמות החלום לא בארץ ישראל הייתה,
כי אם בארץ אחרת.
