שמשון היה צדיק, כמו שמובא: 'וא"ר יוחנן: שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים, שנאמר (בראשית מט, טז) "דן ידין עמו כאחד" וגו'. וא"ר יוחנן: שמשון על שמו של הקב"ה נקרא, שנאמר (תהלים פד, יב) "כי שמש ומגן ה' אלקים" וגו'. אלא מעתה לא ימחה? אלא מעין שמו של הקב"ה, מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו, אף שמשון מגין בדורו על ישראל' (סוטה י,א) ממילא אם הוא כעין הקב"ה, ודאי שיש בו קדושה וצדקות גדולה. אלא שאם כן אז קשה כיצד הוא לקח נשים נכריות? אמנם בפס' מובאת הסיבה: “כי תאנה הוא מבקש מפלשתים" (שופטים יד,ד) אבל עדיין איך לקח גויה? אומר הרד"ק: '… ויש לתמוה: היאך מי שצוה עליו הבורא ית' להיות קדושתו מן הבטן איך נטמא בבנות הפלשתים? והנראה בזה כי הנשים אשר לקח בתמנה ובעזה ובנחל שורק גייר אותן, והשיבן לדת ישראל. כי חלילה משופט ישראל ומושיעם להתחתן בפלשתים, ועובר על לאו דלא תתחתן בם אשר חמור מאד. ומביא את האדם לידי כפירה בבורא ית' ויתעלה כמו שאמר "כי יסיר את בנך מאחרי". ולא נמצא בכתוב שנענש על זה, ולא נאמר עליו שעשה רע בעיני ה', והיה הבורא יתעלה מצליחו בכל אשר יפנה. וכן אמר הכתוב "כי מה' היא" כלומר לקחתו אשה מבנות פלשתים מה' היתה ורצון האל ית' היה בזה, כי בודאי היה מגייר אותן ומשיבן אל דת ישראל... אבל עונש נקירת עיניו, לפי שאמר "ותישר בעיני שמשון" ואמר "אותה קח לי כי היא ישרה בעיני" ידמה כי חשק בה ליופיה, וכן באחרות אשר חשק ולקח לתאותו אליהן. והנה הפסי' כוונתו הראשונה הטובה שהיתה רצון האל, כמו שכתוב "כי מה' היתה כי תואנה הוא מבקש מפלשתים", נראה לי בתחילה היתה כוונתו לטובה לבקש תואנה מפלשתים, ואחר כך גברה עליו התאוה בראותו אותה וישרה בעיניו והפסיד כונתו האלהית בכוונתו הגופנית הבהמית אשר התערבה בה, ולפיכך נענש ונקרו פלשתים את עיניו מדה כנגד מדה' וכו' (רד"ק שופטים יג,ד). גם הרלב"ג מסביר: '...והנה אמרו ז"ל שהוא גיירה תחלה, כי חלילה למי שהוא שופט ישראל שיתגאל בבנות הפלשתים ויהיה עובר על מה שהזהירה התורה מלהתחתן בם, כ"ש הוא שהיה נזיר אלקים' (רלב"ג שופטים יד,ב). אלא שלא מובן איפה מצאנו בחז"ל שאומרים כך? מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א מביא ('בארץ לא זרוע'-'לדמותו של שמשון') שכנראה המקור שאליו מתכוון הרלב"ג הוא היר' בסוטה (א,ח) שבו נאמר ששמשון לקח את האשה התמנית 'דרך נישואין' ולכן משמע שגיירה (וכן הביא שהסמ"ג מביא שמהיר' הזה יוצא שהיא 'נתגיירה'). אולי אפשר לומר שלמד זאת מהיר' בהמשך, שמובא: '"ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא כי תואנה הוא מבקש מפלשתים” אמר רבי לעזר: בשבעה מקומות כתיב "לא תתחתן בם", אמר רבי אבין: לאסור שבעה עממין. והכא הוא אמר הכין? אמר ר' יצחק: "אם ללצים הוא יליץ"' (ראה במפרשים איך שפרשו זאת). אולי הרלב"ג פרשו כך: הקשה רבי לעזר: איך נשא שמשון נשים נכריות, הרי עובר על "לא תתחתן בם" שהוא חמור עד שהצטוו על זה בשבע מקומות? עונה על זה רבי אבין: שזה חל רק על שבעת העממין. אולם מקשים שבכ"ז גם אם האיסור הוא דווקא על שבעת העממין, עדיין זה מראה שאין להתחתן עם הגויות, אז איך הוא עשה כך, ועוד מה'? (או שלמד שלמדו שנאמר האיסור שבע פעמים, ור"א מסביר שכולם נאמרו על גויות, ומה שאומר שבעת העממין זה לאו דווקא שבעת העממין, אלא נקט דוגמה כי מהם היה הכי מצוי [או שדבריו נאמרו בהקשר לשבעת העממין אבל לא התכוון לומר שחל רק בהם] אבל הכוונה בכל גויה, ולכן שואלים איך נשא שמשון גויה ועוד ע”פ ה'?) על זה מתרץ: “אם ללצים הוא יליץ", מי שמתחבר ללצים בסוף נמשך אחריהם, כך גם שמשון כיון שהתחבר לפלשתים בסוף נמשך אחריהם אבל בהתחלה לא היה כך. אלא בהתחלה עשה כראוי, ממילא לא בא על גויה, אלא גיירה, ולכן לא עשה רעה בזה, ורק אח"כ התדרדר ולכן בא בעזה על הזונה, ולכן על זה נענש (שבא על זונה- אבל אולי גם אותה גייר קודם [לרד”ק]), ולא על קודם לכן. שהמקשה הבין שמה שנאמר במשנה שנענש שנקרו את עיניו, כי חטא בעיניו, זה על לקיחת גויה, ששם נאמר "כי היא ישרה בעיני" [שופטים יד,ג]. והתרוץ הוא שנענש רק מהזונה (כמו שמובא שם בתחילת הסוגיא בשם רב), כיון ששם חטא ולא קודם לכן, ושם התגלה שהלך אחר עיניו (שגם שם חל “ישרה בעיני” אבל בזה כבר היתה שלילה, שהלך לגויה-או שגיירה אבל הייתה זונה). (אולי זה רמוז בדברי הרלב”ג שאומר: 'ויהיה עובר על מה שהזהירה התורה מלהתחתן בם', שמזכיר קצת את היר' שמביא את הפס' "לא תתחתן בם”). או אולי אפשר ש"אם ללצים” הכוונה שנמשך אחריהם, ולכן גיירם כשזה גיור לא ראוי (כדברי הרמב”ם באיסורי ביאה יג,טז) ולכן נראה כאילו לקח גויות, אבל בעצם הוא גיירם. אולם זה דחוק לפרש כך, ולכן ברור שמקורו ממה שנאמר בהתחלה שהיה זה דרך נישואין (ובפרט שגם הסמ"ג מביא כך). ומה שלא אמרו במפורש שגיירם, זה משום שהפס' הסתיר זאת, כדי ללמדנו שזה לא היה גיור ראוי. לכן גם חז"ל הסתירו זאת, ורק נתנו לנו ברמז להבין מדבריהם שזה אחרי שגיירם. או בפשטות לא התייחסו לגרות, שזה היה ברור להם שגיירם, לכן רק התייחסו להבדל בין הנשים, וכאגב גם רמזו שגיירם.