הדור קבלוה בימי אחשורוש - מתוך המציאות הטבעית
"הדור קבלוה בימי אחשורוש"
"ויתיצבו בתחתית ההר א''ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב''ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א''ר אחא בר יעקב מכאן מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אעפ''כ הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב {אסתר ט-כז} קימו וקבלו היהודים קיימו מה שקיבלו"(שבת פח.)
מדרגה חדשה של קבלת התורה.
כשעם ישראל יוצא ממצרים, הוא רואה ניסים גלויים, איך רבש"ע משדד את מערכות הטבע.
וכשעם ישראל עומד ב"תחתית ההר" הוא לא יכול להגיד לא. אחרי המראות של הניסים איך אפשר לסרב. זה בחינת “’ויתיצבו בתחתית ההר’ מלמד שכפה עליהם הר כגיגית".
ובימי הפורים, כאשר עם ישראל מוסיף על עצמו מעצמו עוד מצווה חדשה, את מקרא מגילה. הוא בעצם מראה שהוא מקבל גם את כל העיקר. “ולפיכך כאשר קיבלו מעצמם ההוספה הזאת שהוא מקרא מגילה בזה קבלו כל התורה שהיא ראשונה ובתוספת נמצא העיקר מקל וחומר"(מהר"ל אור חדש הקדמה).
הופעת ה’ בתוך הטבע
מדוע קיבלו בימי אחשורוש את התורה. רש"י מסביר: “מאהבת הנס שנעשה להם".
מה מיוחד בנס זה?
כשעם ישראל עומד על ים סוף ורואה שהמצרים מגיעים, המדרש מספר שישנה קבוצה שקוראת להילחם במצרים. אך משה אומר "ה’ ילחם לכם ואתם תחרישון" שבועיים אח"כ כשעם ישראל עדיין מתאוששים מהיציאה ממצרים מגיע עמלק.
ובשונה מים סוף "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" משה אומר ליהושע להלחם בדרך הטבע. מה השתנה?
רגע לפני מלחמת עמלק עם ישראל חונה ברפידים ומתחיל להתלונן על כך שאין מים ולמה בכלל יצאנו ממצרים.
הפרשה נחתמת בפסוק "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה’ לאמר היש ה’ בקרבנו אם אין". עם ישראל לא כופר במציאות האלוקית. אבל הוא שואל האם ה’ נמצא בקרבנו? בחיים שלנו? או שיש את החיים שלנו ויש את רבש"ע שמתערב בהם מבחוץ?
אז מגיע עמלק. והמלחמה בו היא דווקא דרך הטבע, להראות שרבש"ע נמצא גם בתוך המציאות הטבעית והוא לא מנותק ממהות חיינו.
נס פורים – הופעה בתוך הטבע
וזהו עניינו של נס פורים.
במגילה, לא מוזכר שם ה’ במפורש. חז"ל מלמדים אותנו שכל מקום שכתוב ה"מלך" בלי אחשורוש, הכוונה בעומק למלכו של עולם.
כלומר מי שסבב את כל ה"מקרים" במגילה היה רבש"ע.
ולכן הנס הזה אהוב על ישראל, כיוון שהוא מראה שיש "ה’ בקרבנו".
שרבש"ע נמצא בתוך חיינו. בתוך המציאות הטבעית.
וממילא מגיעה מדרגה חדשה של מתן תורה.
כבר לא כפייה מבחוץ אלא מתוך חיבור בחיים שלנו, מתוך הופעה אלוקית שבתוך הטבע.