כאשר המן עלה לגדולה, באישור המלך, נכבדי המלך בשער המלך היו חייבים להביא לפניו את בקשותיהם, קראו בפניו, והמן הוסיף שהם יכרעו לו. נאסר על נכבדי המלך להכנס לארמון. מרדכי, שהיה רגיל להכנס לארמון ולברר מה שלום אסתר, חיכה שהתך יצא עליו כדי לברר מה העניינים איתו. סביר שהמן רצה לבודד את המלך ולשלוט בו.

היה חשוב להמן שהמלך לא יראה את הפקודה שהמלך לא אישר ואינה מביאה תועלת למלך. אסתר לא ידעה אודות פקודת ההרג שפורסמה בעיר. כאשר אסתר שמעה שמרדכי לבוש בשק ואפר היא נבהלה. היא ידעה שזה לא היה יום אבל ליהודים, וידעה שאין למרדכי קרובי משפחה להתאבל עליהם, חוץ ממנה. אסתר חששה שמרדכי הוענש ורכושו נלקח, ולכן היא שלחה לו בגדים ללבוש.

כאשר נערות המלכה עברו בשער המלך, חייליו של המן לא עצרו אותן, לא חקרו ולא לקחו להן את בגדי הגבר.

מרדכי חשש שאם הוא יקח את הבגדים, שומרי השער של המן יחקרו מי קיבל אותם. מרדכי ידע, שבעיניי הנערות, הוא מעליב את המלכה כאשר הוא מסרב לקבל ממנה מתנה. מרדכי לא רצה להסביר לנערות, כי אסתר לא אמרה להן לשאול להסבר. מרדכי ידע שכאשר יש יותר מדי אנשים השיחה תודלף (להמן), לכן הוא לא הסביר לנערות. מרדכי ידע שאסתר תבין ותשלח לו נציג אחד לברר.

מרדכי ידע שהוא ישלח למלכה את פתשגן כתב הדת, אבל חשש שחיליו של המן יעשו חיפוש על הנכנסים לארמון. לכן, כדי לנסות את השומרים, הוא דחה את הבגדים ושלח אותם חזרה. השומרים לא הסתקרנו למה נערות המלכה יוצאות וחוזרות עם בגדי גבר, וכך מרדכי האמין שהוא יוכל להעביר למלכה את פתשגן כתב הדת להרוג את היהודים, ואסתר תשתמש בזה להודיע למלך שהמן משתלט על המדינה.