השמחה - בתורתו של רבי משה לייב מסאסוב זיע"א

(לכבוד ד' שבט, יום פטירתו של רבי משה לייב מסאסוב. מתוך לקוטי רמ"ל).

"כל אדם צריך לעשות לו שמירה מעולה שלא יברח ממנו השכל, (כלומר) המחשבה טובה, היצר טוב. כמו שאדם צריך לעשות שמירה לשמור ממונו שלא יגנבו ממנו, בהסיר ליבו ועיניו... ומה הוא השמירה? לפי עניות דעתי, השמירה המעולה זה השמחה, לשמוח תמיד במצוה שעושה".[1]

הוא אומר כאן דבר נפלא. השמחה אינה רק בזמן המצוה, שאז הרי אין צריך שום שמירה שהרי הוא עסוק במצוה. דוקא בזמנים הרגילים שבהם יש חשש שיפול האדם לרצונות ארציים, רצונות אנושיים של עוה"ז שזה נקרא שנאבד ממנו היצר טוב, הרצונות הטובים (בימינו נקרא לזה: דכאון, חוסר טעם בחיים). דוקא אז יזכר במצוות שכבר עשה (ויתרה מזו גם במצוות שהוא רוצה לעשות, כמובא בדבריו להלן) ובזה יהיה שמח בה'. זוהי שמירתו מפני אותם תחושות לא נעימות, שאז לא ינמיך עוף אלא יגביה מבטו ומעופו.

ועוד יסוד ועקרון. כל אדם מחפש דבר מענג שישמח בו וכלשונו הקדושה "כל אדם מצפה לתענוגים". כך הוא האדם ואין להתכחש לעקרון זה. כל השאלה היא מה סוג התענוג ממנו יתמלא האדם. אם הוא מחשיב ומייקר כל מצוה, שעשה ושיעשה, אם זה ממלא אותו שמחה גדולה, ממילא הוא כבר לא צריך לרדוף אחר תענוגים זמניים כאכילה ומנוחה.

יתרה מזו מחדש רבינו בהמשך דבריו, וזה לשונו:

"ולא עוד אלא שכשאדם הוא משמח את עצמו  במצוה שעשה ושיעשה, אז אף אם עוסק בתענוגי עולם הזה כאכילה ושתיה ושאר תענוגים המותרים שבזה העולם, אזי אין נחשב אצלו לכלום, כי הוא רגיל בתענוג ושמחה של אמת, שמחה של מצוה".

כאשר השמחה שלו היא מתענוג אמיתי, שמחה של מצוה, אזי לא ידאג משקיעה בנמיכות וגשמיות גם כשעוסק בעניינים ארציים. כמו אדם שיש לו עסק ובו רווח גדול, הוא יזכור ויתרגש מכך גם תוך כדי עיסוקים פחות נעימים שיש לו באותו היום.

בסיום דבריו מביא שזהו פירוש הפסוק בישעיהו: "שוש אשיש בה'"- כשאדם משמח במצוות ה', אזי "תגל נפשי באלוקי" אפילו בנפש הבהמית שלי דהיינו בעת עסקי בעניני מאכלים ותענוגים, הוא שמח בה' ואינו מתרחק ממנו.

שנזכה לדעת כוחה של שמחה ולהיות נישאים על כנפיה.

לסיום,  עוד מדברי רבינו על ענין השמחה[2]:

אם קטן אתה בעיניך – ממקום גבוה וקדוש נחצבת.

אם יגבר עליך ה[מרה] שחורה- מאוד יקל לך לעבור על כל התורה כולה.

אם נחלט בדעתך שעוה"ז לא נברא אלא שעל ידו תגיע נפשך אל מנוחת עולם, אם כן מאין יבוא לך הגברת ה[מרה] שחורה.

השמחה בעבודה יורה על גודל אמונתך בה'.