בס"ד                                                                      בינ"ו עמ"י עש"ו                                                  ב"ה

מהות האלוקות והשפעתה על העולם והאדם:

מבוא:

תכלית קובץ זה הוא לקבץ את כל גילויי המדע המודרני אודות ההתהוות היקום, כדור הארץ, החיים בו ולבסוף בני האדם בקובץ אחד המסמיך את כל הממצאים התצפיתנים של המדע על מעשה בראשית באופן של לית מילתא דלא רמיזא באורייתא, ואסתכל בה באורייתא וברא עלמא, תוך שילוב של אלה עם חוכמה בגויים תאמין ועל מציאות לא מתווכחים, כשהכלל הוא שפרטי המציאות הסופיים שאוסף המדע ממצאים טכניים הם בסיס לכרונולוגיה שתוארה כבר בששת ימי המעשה של התורה ומשם להסביר ששום גילוי מדעי שנתגלה, שמתגלה או שיתגלה לעתיד על דרך המתודה המדעית לא יכול להפריך את חכמת התורה אלה אדרבה מאשש אותו ומקיים אותו בחותמותיו.

לפיכך התבנית של הקובץ הזה סדורה על פי ששת ימי המעשה באופן שהשם – אלוקים הוא שמהווה את כל העניינים ולא על שיטת ההתהוות העצמית והספונטנית, - ואף על פי שלהשם כמליצת שני ידיים יד הפלא האות המופת והנס יד ימין ויד הטבע המציאות השפוי וההגיוני והניתן להסברה - יד שמאל, - והקובץ הזה מקבץ בעיקר פרטי מציאות מיד הטבע, הטבע גימטרייה אלקים (86) (תניא שער היחוד והאמונה ראש פרק ו') בכל זאת הסמכת הדברים לתורה מעידה שגם כוח עליון כוח פלאי וניסי בחינת עניין א"ל הוי"ה היד הימינית שלו, - השתתף בבריאת העולם ופעל במשותף עם כוח הטבע את הבריאה של היקום העולם החיים והאדם,-  ויד מנחה עליונה של השם יתברך הייתה בכול תהליך ההיבראות על פי תורות ששת ימי הבריאה של מעשה בראשית.

וזה בחינת "סמכוני באשישות" (שיר השירים פרק ב' פסוק ה'), - להסמיך אישושים מדעיים לתכנים התורניים המבוארים במעשה בראשית וששת ימי הבריאה וחז"ל הכרוך בהם ולהסביר את הקישוריות שביניהם כך שמתוך האישושים המדעיים תוכל לצמוח אמונה וידיעת השם יתברך.

כי כשלא מסמיכים אישושים מדעיים לתורה הופכת האמונה בתורה ובאלוקים לאמונה טפלה באיזה כוח על טבעי ולא טבעי ולא מציאותי שברא את העולם ונופלת האמונה לאמונה כוזבית באלוקות ובתורה אך כשהמדע טופח על הפנים מתאשש הכול על בוריו באופן של הישוב דעת והשפוי וההגיוני והמציאותי והטבעי ולא לאחוז בתורה כאחיזת עניים ומעשה להטים של קוסמות ורק אופן של נס אות מופת ופלא, - ועל ידי זה מתיישבת האמונה באלוקות ובתורה בכלים מציאותיים ומאוששים ולא מגיעה לבחינת המופרך והמדומה שאין להם שחר אלה מתאמתת ידיעת אמת התורה ללא שום ספק מדעי השם יזכנו.

כן הוא מצד שני להפריך את טענותיהם המדומות של המדענים שהתורה והאמונה באלוקות היא ללא תכלית ותועלת לכן לא מכובדת אלה בזויה ולא אמיתית אלה אמונה כוזבית ולא חכמה אלה פרימיטיבית וחשוכה ומיושנת, כי מה שחשוב ומכובד זה הרדיפה בעולם להשיג מקצוע המפרנס את בעליו בכבוד ודיפלומה השכלתית מדעית שעושה כבוד של בעל תואר אקדמאי.

ואלו חכמי המדע לא הבינו את מהותה הערכית התכולתית התוכנית הסיגולית של התורה ולכן טוענים על עוסקי התורה שהם פרזיטים מוצצי מיץ שנטפלים חינם לעולם המודרני וזה שקר כי אושי התורה הם היסודות האמיתיים שמתוכם אחרי אלפי שנים של לומדי תורה ביצבץ ופרח המדע השימושי וכול ברכתו למין האנושי, והמדע השימושי המועיל והתכליתי חייב את תודתו לעוסקי תורה אלפי שנים שיישרו את המין האנושי על סדר הקיום הנכון והבדילו אט אט את המין האנושי מכול השקרים והבלבולים והשטויות שהאמינו בהם בעבר.

והמדע השימושי התכליתי המועיל המעשי הוא אכן אמת ברוכה אך הסברות המתודות וההשערות והתאוריות שבו שעוסקות בהפרכת מהות האלוקות והתורה על ידי כפרנות אפיקורסות ואתאיזים וחוכמות חוץ ופילוסופיות מטופשות מזה צריך להבדל מכול וכול.

יום א' למעשה בראשית:

בראשית ברא הוא בגימטרייה 1116 כגימטרייה קישון עם הנון הגבוהה העולה 700 שהוא ע"פ בראשית תמן (תיקוני הזוהר תיקון מ"ח) נחל קדומים שנקרא נהר (תיקוני זוהר תקונא תמניא וארבעין דף פ"ה עמוד א'": "ואית נהר דאתקרי נחל קדומים עדן עלאה עליה אתמר עין לא ראתה אלקי"ם זולתך", הוא נהר גוזן שנקרא גם באיוב נהר יוצק יסודם וכולל את כל התתקע"ד דורות כמסכת חגיגה דף יד עמוד א',:"ורב נחמן בר יצחק אמר: אשר קמטו - לברכה הוא דכתיב, אלו תלמידי חכמים שמקמטין עצמן על דברי תורה בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא מגלה להם סוד לעולם הבא, שנאמר +איוב כ"ב+ נהר יוצק יסודם."  שכל אחד ארבעים שנה וכל שנה בעולמו 365242.5 שנה והם מה שרואים המדענים בכל היד הנצפה ערך גיל ואורכו של היקום 143.1780 רבוא רבבות שנות אור וזה כתיקוני הבן איש חי לתיקון היסוד בלשון חכמים בחינת מילוי אוגר כזה אלף וו גימל ריש גימטרייה יקום 716, - "אוגר בקיץ בן משכיל", -  שהעולם הזה שבו אנו חיים אוגר את כל אורות היקום הנארגים בו על ידי הכוכבים שאורותיהם הם בחינת קיץ.

והמספר הזה 365.25 הוא שלוש שמיניות תתקע"ד 974/8*3=365.25 שכן מכוח התתקע"ד סורגל ציר הזמן של אורך השנה ועל ידי כך גם גיל ואורך היקום וכפי שאבאר יותר מאוחר גם מספר כוכבי היקום.

ונהר הוא מילויו נון הא רש כגימטרייה תרכ"א שהם תרי"ג מצוות התורה ועוד שבע מצוות דרבנן ועוד הכולל אמונת היחוד המוחלטת באלוה שלנו שסך הכל עולה גימטרייה יסוד ישראל כדרוש על פסוק איוב נהר יוצק יסודם, שהוא בחינת יסוד ישראל, והאורות האלו נארגים בעולם הזה קטנות אור הכוכבים בגדלות כדור הארץ לבנוניות בכהות הארץ ולא משום כוח הכבידה של כדור הארץ אלה אך משום יציאתם ממאור הכוכב, ומתוך התרכ"א מצוות בכללותם שהיו נהוגות בפני הבית היום כשאין בית מקדש יש בידנו רק ר"ז מצוות שמתוכם נשמרות בתדירות גבוהה ויום יומית בערך 69 של טור שולחן ערוך אורח חיים שהוא כערך תשעית תרכ"א בסוד ותשקמו בדמעות שליש - שליש מתוך שליש כלומר תשיעית, ששליש הוא המצוות שאפשר לעשות בכלל כשאין בית מקדש יבנה במהרה בימנו, ושליש משליש הוא המקוים תדיר שנזכה כולנו לקדושת המצוות ב.ב.א.

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ גימטרייה עם האותיות (28) והתיבות (7) 2736 כגימטרייה נקב*חי שידוע במדע שכל חללו של עולם הוא מכוח המאסה של היקום חור שחור אחד גדול נקודה בהיכלה או מה שעולה מהגימטרייה נקב חי אחד גדול ושכל החוקים חוקי הטבע מתקבצים שם לחוק אחד פשוט ובזה המדענים עוסקים באסטרופיזיקה ואסטרוכימיה על ענייני השדה המאוחד העליון שמאחד את כל הכוחות והחוקים באחדות אחת פשוטה.

אך נשאלת השאלה אצלהם אף על פי ההכרה בקיום שדה מאוחד ועליון כזה כהשאלה ששאלו בתהילים ע"ג י"א, "ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון" כלומר האם יש בעניין הזה בכוח המאוחד והכללי ביותר שמאחד את כל הכוחות להיות בר דעה לדעת עניין הבני אדם בעולם ולהדריך אותם ולצוות אותם ולרדת לסוף דעתם, על זה נאמר בתמיהה וכי מה שהפיק מתוכו יצורים ברי דעה לא יהיה בר דעה בעצמו, כי הרי גם הדעה שנמצאת ביצורים ברי הדעה הייתה גלומה בו וכל הנקב חי הזה הוא כלי גשמי גמור בידי השם להוריק לתוכו תכולה של דעה מאיתו יתברך וכך גם הפיק מתוכו יצורים ברי דעה.

כי בראשית ברא עם האותיות גימטרייה 1118 כגימטרייה שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד וכן כמכפלת גימטריות הוי"ה (26) כפול גם (43) כלומר גם הוי"ה כמו שנאמר לדוד המלך על ידי נתן הנביא וגם עולה אלקים (86) כפול אחד (13), -  13*86=26*43=1118 שהוא האחדות הפשוטה של כל הכוחות והיכולות בחינת אלוקים בחינת הטבע ביחוד גמור של כל היקום.

בראשית ברא אלקים גימטרייה 1202 כגימטרייה פעמיים אתר, - אתר, אתר, שיש שני בחינות אתר ביקום אתר הימצאות הכוכבים והמימן וההליום שלהם ואתר של חלל פנוי בינהם וזה בסוד הסילוק לצדדים שלאורו הגשמי בעולם הזה ואלוקים ראשון זה הוא מלאך של אש והוא בסוד הצמצום העצום שמרחב מועט מאד ממרחב היקום תפוס במקומו על ידי כוכבים ורובו ריק לחלוטין או מלא בחומר אפל ולא מאיר ומספר הכוכבים שיש בכל חללו של היקום אמוד בערך על פי תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לב עמוד ב': "שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה" וזה כנגד שנה אלה שדור בעולמו 40 שנה ויש 1000 דורות כאלו - הרי בערך 22^10*4 כוכבים = 12*5^30*1000**10000*365.2425*40000.

וזוהי מהות האלוקות הראשונית המבוארת כאן, - שכן בברכות המצוות והנהנין הבסיסיות אנו מכוונים באופן יסודי הוי"ה אדנות שהוא במילויו תרע"א 671, מ"ה 45 45+671=716, 716 גימטרייה יקום והוא מה שאמר השם למשה בסנה על פי פעולותי אני נקרא וכך הוא  נקרא על שם פעולתו הראשונית והבסיסית ביותר ההיבראות של היקום כולו.

והוא מילוי אורג כך אלף וו ריש גימל והאורג הוא שם שביסוד כי זה יסוד הקיום כולו והוא גימטרייה גם אוהב שבת כי תכלית הבריאה להשתלם ביום השביעי יום שבת (בן איש חי לשון חכמים תיקון היסוד).

בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ סופי תיבות תאמ"ת מתץ כי ככה התחיל באמת העולם כלומר היקום על ידי התצה כללית של כול היש באשר הינו ככתוב בדברי הקבלה סילק אורו לצדדים והסילוק אור לצדדים הזה מילא את העולם בחלל פנוי מאורו עצום שבתוכו יש צבירים קטנים של חומר מאיר הם הכוכבים הגלקסיות והצברי כוכבים והחלל החיצון מפריד ביניהם ומאפשר להם תנועה חופשית על פי חוקי הטבע הטבע גימטרייה אלוקים, כי סילק אורו אך לא כוליותו ולכן יש יש דק שמפריד בין הכוכבים שמאפשר להם תזוזה בתוכו.

וזמן קיומו של היקום מותנה בשלוש פסוקים בתהילים כדלהלן: מזמור צ' פסוק ד' "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול..." – הרי שיום שלו 1000 שנה הרי ששנה שלו 365242 שנים של העולם הזה, פסוק שני בתהילים מזמור צ"ה פסוק י' –  "ארבעים שנה אקוט בדור..." הרי שדור שלו 40 שנה בעולמו ופסוק שלישי בתהילים מזמור ק"ה פסוק ח' "... דבר צווה לאלף דור". הרי שיש בעולמו כללות 1000 דור שכול דור 40 שנה שכול שנה 365242 שנים בעולם הזה סך הכול ימי העולם הזה :

365242.5*40*1000=14,609,700,000 כלומר בערך 14.6 מיליארד שנה שאז החל המפץ הראשוני שממנו נעשו 22^10*4 הכללות כול הכוכבים הפרוסים גם כן על כזה גודל של יקום בשנות אור, - וזה כתוב במסכת ברכות וזה שזה היה מפץ רמוז בפסוק הראשון כפי שביארתי את עניין תאמ"ת מת"ץ הרי שהכול רמוז בתורה וכול חידושי המדענים החדישים כבר יש להם מקורות בתורתנו הקדושה אך את סברותיהם השערותיהם והמתודות שלהם של כפירה אפיקורסות אתאיזים וחוכמות חוץ ופילוסופיות לא נחוצות ויש להשליך אותם מעלינו לחלוטין כי הם הפך האמונה הצרופה והטהורה בשם כפי שכותב הרמב"ם בעניינים כאלו שלהם צריך להסכים רק לחצי מדבריהם וזה רק איפה שהם מביאים פרטי מציאות טכניים ועל מציאות לא מתווכחים אך את השאר יש לזרוק ולשכוח ולהשאיר בנקודת האמונה שבכתר רק את התבניתות שבבינה שמבוררות על פי התורה.

וכללות גודל היקום שרדיוסו 14.6 מיליארד שנות אור לחלק למספר הכוכבים 22^10*4 עולה 310 ש"י עולמות, ש"י שנות אור כפול אלף 310000 בחינת האלף לך שלמה כי על ידי ריבוי הקווים שנוצרים ממאסת היקום נבראים ונוצרים ונעשים המדורים והעולמות וההיכלות של הגן עדן והעולם הבא.

"והארץ הייתה תוהו ובוהו ... ורוח אלוקים מרחפת על פני המים":

דע שיש שני הנהגות בעולם המעורבבות זו בזו, הנהגת האקראיות המוחלטת שלחלקיקים הזעירים ביותר המרכיבים את היקום אין מקום ידוע ומוגדר במרחב וכן למרכז של כל מאסת היקום אין מקום מוגדר במרחב בעניין שיא הגודל והמרחב העצום של כל היקום כי גם זה חסר הגדרה מוחלטת וזה רמוז בעניין והארץ הייתה תוהו ובוהו ומזה נעשה אצל המדענים עניין תורת היחסות ותורת ההסתברות והסטטיסטיקה ההסתברותית והאומדנים וסטיות התקן וכו', שהכול שם אצלהם מאד מאד הסתברותי ויחסי.

ויש לעומת זה ורוח אלוקים מרחפת על פני המים אלוקים גימטרייה הטבע (86) כלומר אלוקים הנקרא בכוונות שם אלוקים תקיף ובעל היכולות ובעל הכוחות כולם שר מושל שליט בכל העולמות ומזה בהטבע נעשה עניין של חוקי טבע מדויקים מאוד ומאוד לא אקראיים אלה דטרמיניסטיים רציונליסטיים מטריאליסטיים מאוד מאד, ושני התנועות האלו האקראיות והחוקים הדטרמיניסטיים פועלים זה בזה וחוקי הטבע מנתבים את כל המקרות האקראיות שבעולם על פי חוקים ידועים כך שלבסוף נוצרות בעולם תבניתות ידועות ומוכרות.

וכך שום דבר לא באמת במקרה הכל רק מהשם כי חוקי אלוקים = הטבע מתעלים ומנתבים את כל המקרות לכוון ידוע וברור הן בפיזיקה הן באסטרופיזיקה הן בכימיה והן באסטרוכימיה וכן בביולוגיה ומדעי החיים והן בגיאוגרפיה והטופוגרפיה.

וזהו שהאקראיות והדטרמיניזם משחקים בינהם כחוצץ וחצוץ שהמקרות האקראיות של היש שאין לו מקום מוגדר במרחב בשל עוצם גודלו או עוצם קטנותו והוא החצוץ נחקקים על ידי החוצץ שלו חוקי הטבע המוגדרים היטב במשוואות מדויקות.

וכך יש מצד אחד חופש בחירה ומצד שני הכל צפוי וזה משחק בזה ועושה בכך שעשועים עליונים.

"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור..."

דע שיש שני סוגי אור, אור של בחינת יהי אור שהוא אור אין סוף כלומר אור המתפשט בתורת הקו לאין סוף קוים רב ממדיים בחזקת אין סוף בחזקת אין סוף וככה עד אין סוף וככה עד אין סוף וכול זה עד אין סוף וכולי כנ"ל, - וככה מתפשטים להם קווי אור אין סוף לאין סוף כיוונים עד בלי קץ ותכלית וגבול ומידה.

ויש אור שנקרא ויהי אור והוא מוגבל לעולם תלת מימדי על פני החלל הנראה והמתוצפת, ולכן נקרא "וי" – שהוא יש גשמי חומרי בעולם הזה עלמא דשיקרא וממנו מופק אור השמש הירח והכוכבים אחר כך ביום הרביעי לבריאה אך ההיתהוות הראשונית שלו היא כבר ביום הראשון של הבריאה שאף שלא נברא בו כלום הואוצל בו העניין כללית.

הנה יש לדעת שהשם כשברא את העולם ואת האדם ודאי עשה את זה בכוח פלא, נס, מופת אות יחוד כוונה עליונה מימרא מיוחדת ועילאה, - אבל השם מקיים את התורה כולה ומעבר לעיניין הפלא העליון שבבריאת העולם, החיים והאדם הוא עשה ודאי על פי תורות קדושות מאוד שנבראו קודם שנברא העולם השתדלות הלמטה הטבעי לחלוטין ולא סמך על כוח הנס, כמו שמרגלי בפומי דאינשי שלא סומכים על הנס ולא מחכים לניסים כי הנעשה לו נס מקצצים בזכויותיו והשם רוצה לטרוח היטב היטב שיהיה לו חלק לגן עדן ולעולם הבא בדין ובזכות ולא נהמא דכיסופא, לפיכך הוא ודאי משתדל והשתדל עוד בעבר הרחוק מאוד לאיזה שהיא זוודאי קלילי ואורחא רחיקתא, כדי שהוא יוכל לראות מתוך שמחה וטוב לבב את בניו ובנותיו העולים לגן עדן ולהשתעשע עמם ועם שכינתה ולהינות עימם מזיו הכינה בעולם הבא.

כי באמת כול הכוחות העליונים האלו שהאדם מייחס לשם הם אבק לכפות רגליו של השם יתברך והם לא תופסים אצלו שום ממשות והם צחוק גדול אצלו ובדיחה מגוחכת לכן הוא יתברך לא אוהב שנאמין בהם כל כך אלה בו בלבד שאם צריך משתמש בהם השם יתברך בכוחות הנחותים האלו לטובתנו, כי כשמחכים למשל יותר מידי לנפלאות השם זוכר שצריך לברך רופא כל בשר ומפליא לעשות על משהו והבן היטב, וכשמחכים יותר מידי לאיזה אות לטובה השם בודק בספריו אם לא נפלה שם באיזה אות איזו טעות סופר, וגם זה הבן היטב, וכשמחכים לאיזה שהוא כוח נס עליון הרי נס עם הכולל עולה 111 גימטרייה אלף כלומר אין פותחים באלף כי יש בה לשון ארור וקללה, אלה התורה פותחת בבית לשון ברוך ולשון שני תורות שבכתב ושבעל פה ושני עולמות הזה והבא ושני דינים על פי תורה לממושמעים גן עדן ולחוטאים גיהנום.

וכשמחכים לאיזה שהוא מופת גימטרייה מופת 526 כורש, ואז השם מבין שאף פעם עוד לא נבנה בית שלישי כי בימי כורש תבע השם את המשיח על זה ולא נעשה להם שום נס ומופת והם לא היצליחו לבנות את בית שלישי אלה בנו שוב כדוגמת בית ראשון שבנה שלמה רק היו חסרים בו כמה עיניינים ורק האריך ימים 10 שנים יותר מבית ראשון.

לכן השתדלות הלמטה שהשם עשה כדי לברוא את העולם, השתדלותו הטבעית והמציאותית הגמורה בבחינת קשוט עצמך תחילה שלו לפני שדרש מבריותיו החיות והבעלות החלטה כל שהיא לעשות השתדלות הלמטה, לפני ולפנים שדרש מהם, עוד לפני שנבראו, היתקיו להם עולם של חלל חיצון גמור וכוכבים ודומם שמצד עצמו לא זקוק כמעט לשום טרחת השתדלות למטה ואחר כך עשה צומח חיים ובני אדם שיותר ויותר מצווים על שכלול מדויק של השתדלות למטה טבעית ומציאותית מאוד.

וההשתדלות הטבעית והמציאותית שלו בעולם הזה הייתה איטית מאוד היא ארכה כפי שמשערים בערך מדעני חוכמת מדעי הטבע (על ידי תצפיות טלסקופיות וראדריות ענקיים שהם מכשירים משוכללים מאוד שקולטים אותות אור ואנרגיה דקים דקים ממרחקים עצומים מאוד) כדי להאציל את היקום כולו הייתה 14.6 מיליארד שנה, ושליש מזה כדי להאציל את כדור הארץ כולו הייתה 4.95 מיליארד שנה בערך וזה רמוז בתורה ביום הראשון לבריאה שבו לא נברא כלום וב"את השמיים ואת הארץ" רק הואצלו השמיים והארץ כסדר ההיבראות הזה.

ושליש מזה, בשביל לברוא כל סוג של חיים שהוא אפילו יצורים זעירים מאוד מאוד מאוד שמתגלים היום רק על ידי מיקרוסקופים זעירים מכשירים הרואים דברים קטנים מאוד עם עדשות מלוטשות מאוד וקרני אור מיוחדות, הייתה בערך 1.65 מליארד שנה  והם ברואי היום השני שלא נאמר בו כי טוב כי התחילו להתהוות גם המזיקים ומלאכי החבלה ובראשם המלאך הראשון שנברא - הלעומת זה.

היום השני:

"...יהי רקיע..." (בראשית פרק א', פסוק ו')

העולם הזה מכוסה באטמוספרה וזה הרקיע הראשון ואחר כך יש את מערכת השמש שלנו, וזה הרקיע השני ואחר כך יש את הגלקסיה שלנו וזה הרקיע השלישי ואחר כך יש את אזור צביר הגלקסיות הכללי הגדול שלנו וזה הרקיע הרביעי ואחר כך יש את היקום כולו וזה הרקיע החמישי ואחר כך יש את התאבכות היקום לתוך אין סוף מימדים מכוח כך שמאסת חומר היקום מעקמת ומקפלת את המרחב וזה הרקיע השישי ואחר כך יש את רקיע הערבות הכללי וזה הקומה הרוחית העליונה שנוצרת על גבי היש הגשמי של היקום.

ודע שחוץ מרקיע הערבות כול הרקיעים הם יש גשמי מוחלט שאפשר כבר היום לתצפת אותם עם אמצעי המדע החדישים ורק רקיע ערבות הוא צורות ערטילאיות שאין יכולת תיצפות עליהם וגם הרקיע השישי אין בדיוק יכולת תיצפות עליו אך ניתן להשיג אותו בשכל על ידי סברות ואישושים מדעיים.

והרקיע הראשון שלנו האטמוספרה לא היה מעולם כמו שהוא כי רק אחרי בריאת הצמחים ביום השלישי הוא בורר ונעשה ניתן לאבחנה ושקוף שאפשר לראות דרכו את השמש והירח והכוכבים לכן לא מתוארים הכוכבים לפני היום השלישי אלה אחרי היום השלישי כי לא היו ניתנים כלל לתיצפות מתוך כדור הארץ לפני שנבראו הצמחים והפיקו על ידי עבודת בירור האוירים את ההרכב הכימי הנוכחי של האטמוספרה שמאפשר בכלל הסתכלות דרכה בגרמי השמיים כי עד אז הייתה האטמוספרה אביכה מאוד ולא ניתנת לחדירה לקרני האור של השמש.

היום השלישי:

ביום הזה החלה להתגבש פה למטה צורת הארצות הסופית המוכרת לנו כיום מתוך הערבוביה הגדולה של ים ויבשה שעברה כמה תמורות המבוארות בתורות הגיאולוגיה והאוקיינוגרפיה וצורת השבע ארצות וזה הפרק הראשון של היום השלישי.

אחרי כן החלו הצומחים להיווצר כפי שתארכו המדענים שהעניינים האלו באו פחות או יותר במקביל היווצרות הארצות ועליית הצמחים והצמחים החלו לברר את ההרכב הכימי של האטמוספרה שעד אז הייתה מלאה בפחמן דו חמצני ועוד כול מיני חומרים כימיים ומולקולות מורכבות שרק צמחים יכלו לטפל בהם וזה מבואר בתורות הבוטניקה והאטמוספרה.

היום הרביעי:

ביום הזה הסתדרו הכוכבים והמזלות בסידורם הסופי כפי שהוא מוכר לנו כיום כי לפני זה תצורת גלקסיית שביל החלב שלנו וזרוע אוריון שבה אנחנו יושבים בתוך הגלקסיה לא היו כלל מסודרים כך שהכוכבים הנצפים שאנו מכירים בכלל הופיעו לנגד עיננו במפת הכוכבים של השמיים כפי שהיא כיום, - לכן חיכה הכתוב עם תאור היום הרביעי רק אחרי היבראות הצומח שהוא זמן מאוחר מאוד בסדר הזמנים של תולדות היקום והגלקסיה וכדור הארץ שהיו קיימים ודאי עוד הרבה לפני זה אך לא במתכונתם הנוכחית.

גם מה שכתבתי על ברור האטמוספרה כול אלו דחו את תאור היום הרביעי לאחרי תיאורי הנבראים של היום השני והשלישי שבעצם היו מאוחרים בזמן הטכני של הימצאותם לכוכבים ולשמש ולירח אך שיהיו אלו של היום הרביעי לאותות ולמועדים ולשנים וזמנים זה נהייה רק אחרי כול העניינים האלו לכן בא תיאורם אלא רק עכשיו כמו שכתב על זה רש"י שבעניינים האלו אין מוקדם ומאוחר בתורה ולא באה התורה ללמד פה סדר הזמנים אלה סדר דק יותר שמכוחו אפשר לסדור על כול יום את כול פרטיו ועל היום הרביעי שכוכבים שמש וירח נועדו לאותות שנים זמנים ומועדים היה אפשר לדבר רק אחרי ברור האוירים של היום השלישי והתנהלות עוד כמה תהליכים מאוחרים יותר של הסתדרות הכוכבים בתצורתם הנוכחית במפת כוכבי השמיים המוכרת לנו כיום.

כי סיבוב מערת השמש סביב מרכז הגלקסיה משנה את הסתדרות הכוכבים לאט לאט במעגל ארוך מאוד של כ260 מליון שנה שבהם משנה אט אט מפת הכוכבים של השמיים את תצורתה לחלוטין והתורה נכתבה לשם ידיעת הבחינה שבה עוסקים גם חכמי התכונה כפי שהיא בערך כיום לכן בסידור סדר הימים נלקח בחשבון גם עניין זה.

היום החמישי:

ביום הזה נברא החי הלא מדבר שאינו ממין סוד מחלקת היונקים כלומר כל מה שהוא לא ילוד רחם והם קדומים כאישוש המדע לילודי רחם ויונקים מאוד מאוד והדינוזארסים למשל שרמוזים בתורה בדיבור "התנינים הגדולים" נכחדו לפני 66 מליון שנה שהם 180 שנה בעולמו בערך כתאריך חיי יצחק אבינו שמשם מתחילים לעלות משפחת היונקים ילודי הרחם המתוארים ביום השישי.

וכול ברואי היום החמישי ויש אומרים גם הצמחים ברואי פרק שני של היום השלישי נבראו על פי התורה מן הרקק הקדום או כפי שמתארים זאת חכמי המדע "המרק הקוסמי" ובאמת שוב קרובים להיות דברי אלו כדברי אלו ולא חידשו המדענים שום דבר על התורה אלה שוב איששו אותה תצפיתית.

לכן אין מה לתמוהה שום דבר לא על סדר העניינים המתואר במעשה בראשית ולא על תצורת ההיבראות, - והמדע החדיש צריך לאכוף את ראשו פשוט לכך שהתורה הונחתה עוד קודם לכול יכולת להגעה לכדי איזה שהם תיצפותים ואישושים במציאות לתיארוך מדויק של כל מהלך ההתהוות של הקיום מתחילתו ועד סופו על ידי כוח טמיר הנשגב מבינת האדם שידע מראש טווחי קיום כאלו של מיליארדי שנים ומאות מיליוני שנים אחורה בלי שום אמצעי אישוש תצפיתיים כלל וכלל.

היום השישי:

ביום הזה החלו לעלות ילודי הרחם היונקים בהתחלה החיות ואחר כך הבהמות ובסוף הבני אדם והאדם נברא כחז"ל בן 20 שנה, אלה שאלו הם 20 שנה בעולמו שהם 7.3 מליון שנה ומשם מתחילים המדענים עוסקי חקר האדם הקדמון למצוא בעולם מיני פרימטים והומינידים המפתחים להם לאט לאט יכולת תבונית, וקופסת המוח שלהם מתחילה להתרחב וגם זה כמבואות חז"ל על עניינו של האדם בן 20 שנה בעולמו ואין חדש תחת השמש לסתור הבראות האדם על ידי השם בלבד אלה שמה שהמדענים רואים כאן למטה הוא תחילת צרופים כלליים של ירידת קומת אדם לעולם הזה אך האדם בעולם הזה כפי שאנו מכירים אותו כול המין האנושי השאינם ישראל וישראל הם כולם בני אב אחד ואם אחד אדם וחווה ולא כסברותיהם המוטעות אוסף של להקות קופים מופרדות.

ומה שהם סוברים על החיים בכלל שהם כולם השתכללות של מוטציות גנטיות וברירה טבעית החלה עליהם כול זה הוא רק חלק מן האמת, - יד מנחה הייתה בכול העניין הזה מעבר ליכולת המדע להבין כי כול זה הוא רק ההתגשמות המציאותית הסופית של העניין פה למטה בעולם התלת מימדי אך בעולמות הרב ממדיים והאין סוף ממדיים כפי שכבר הוכח שהעולם הזה מכיל בתוכו מכוח עיקום וקיפול של מאסת היקום את חללו של העולם הרבה מימדים וקווים קומת האדם וכול תצורתה וגם כול תצורות החי והצומח ירדו לאט לאט לתוך העולם הזה בהשתכללות מעם השם ובעולמות העליונים הייתה יד מנחה של ההתגשמות הזו על ידי קו מידה גבוהה שמגדיר פה את הכול.

כי הם המדענים האלו לא חיברו מספיק את ההבנות שלהם באסטרופיזיקה של היקום עם ההבנות של המוטציות והברירה הטבעית בפרהיסטוריה של האדם והחי והצומח בכלל כי הרב ממדיות של היקום פועלת גם היא שינויים ותמורות גנטיות לאורך מיליוני שנים בבריות הצח"מ פה למטה בעולם הזה, - ובאמת כשמחברים את ההבנות האלו הרי שכוח מנחה ועליון ומאוחד כפי שביארתי ביום הראשון לבריאה הנחה פה את הכול.

כי כפי שביארתי ביום הראשון לבריאה הכוח המאחד הזה של כול היקום הוא השדה המאוחד הוא בר דעה והבנה וחוכמה משל עצמו שאילולי כן והרי ממנו הוקרץ האדם והחיים בכלל איך הפיק מתוכו יצורים תבוניים הרי שבוודאי בשורש עמוק היה גלום בו תבוניות ודעה וחכמה ומכוחם הנחה את כול השתלשלות ההיבראות הזו.

כי על ידי המאסה היקומית האין סופית השם בר הדעה והאניות ועצמיות פעל בהמוטציות והברירות הטבעיות שעיצבו את הצומח החי הלא מדבר והחי המדבר האדם בכוח פלא עליון ואות מופת ונס גם ולא רק טבע אף על פי שאפשר למצוא לתוצאות הסופיות של זה אישושים טבעיים לחלוטין להסביר היטב את סדר ההיקרצות של כול אלו אי אפשר מפני עוצם המורכבות של האין סוף היקומי.

כי היקום הזה הוא כלי סופי של יש למטה, - היש באשר הינו, - בידי השם יתברך לפעול בתוך באו ויצוריו פעולות משוכללות ומורכבות מאוד עד כדי הצומח החי הלא מדבר והחי המדבר שעל פני כדור הארץ לאורך מיליארדי שנים ומיליוני שנים.

ואין פה שום עניין לעבוד עבודה זרה את גוף חומר היקום עצמו אלה את העצמיות והשורש והמקור והאניות של האלוקות הוי"ה אדנות שמקנן בו שהנהיג פה את הכול ישתבח שמו ויתעלה הדרו.

יום השבת:

אחד כפול שתים כפול שלוש כפול ארבע כפול חמש כפול שש שווה שמונה כפול תשע כפול עשר שווה 720 ושבע נח באמצע כי בכול העשור השבע מתייחד ש1*2*3*4*5*6=8*9*10=720 ושבע נח באמצע וכן במספרים הבינאריים אחד כותבים כ001 שתיים 010 שלוש 011 ארבע 100 חמש 101 שש 110 ושבע 111 שלוש אחדים כנגד שלוש כלים תיכון פנימי חיצון כלי לכלי לכלי, - כי בספינים של האלקטרונים בקליפת האטום כאשר כדור הארץ משלים שבע הקפות סביב עצמו ביחס לווקטור מאסת השמש מסתדרים שלוש כלים עם שקיעת החמה של היום השביעי וככה השבת חקוקה בטבעים הבסיסיים ביותר של גרעין האטום.

וכן בטבלה המחזורית של כללות היסודות הכימיים שיש לעיננו ההוספות של קליפות האלקטרונים על פני האטום הולכות באופן של 2*2, 3*2, 5*2, 7*2, כשהקליפה הגבוהה ביותר הנוספת היא של 7 במתכות הכבדות בהעלאה במספרים ראשוניים כפול 2.

כך שהשבת חקוקה באופן טבעי לחלוטין במדעי הטבע פיזיקה כימייה ומתמטיקה ואין עליה שום עוררין.

מצוות אחדות השם ואהבת השם:

מצוות אחדות השם ואהבת השם הם המצוות המשתמעות מקריאת שמע ישראל שנאמר בה "השם אחד", ומיד לאחריה הדיבור "ואהבת את השם", - והם מסודרות כמצוות רשמיות שבתרי"ג מצוות על סדר המצוות שהפיקו רבנן מתוך החומש על סדר פרשת ואתחנן שבספר דברים שבמשנה תורה.

והנה קודם כול באחדות השם ידוע מחז"ל שהשם ישראל והתורה אחד הם, והסתכל השם בתורה וברא את העולם מכדי כך מצוות אחדות השם ואהבת השם היא להאמין ולדעת שכול המכלול הזה – השם ישראל התורה והעולם כולו כולם אחדות אחת פשוטה ואת כולם צריך לאהוב כאהבת השם, - את תורתו, את עם בני ישראל לכול סוגיהם זכרים ונקבות קטנים גדולים וזקנים, ובכלל את כול בריותיו של הקדוש ברוך הוא בכול עולמו לאהוב כי הם תוצר של תורתו שבה הסתכל השם ולפי כך הם חלק מהחיוב שלנו אליו של אהבת השם.

והנה שקר טופלים על אהבת השם הזאת המתגלה ביהודי לכול דבר בעולם שהוא ברואו שהיא לא ממומשת אם אין איתה שום מעשה או דיבור מובהקים המוגדרים בסדרים המדויקים של המצוות ולימוד התורה.

כי האדם בחייו הוא יצור עם דם חם לרוב מעל טמפרטורת החדר שעולה מעל טמפרטורת האפס שלה מים כ37 מעלות מתוך 100 ועם החום הזה האדם כשהוא אוהב משהוא באיזה שהיא צורה מתרגש חום גופו עליו מכוח חמימות הדמים שבו ומפיק קרינת תרמו מיוחדת שאם היא על דעת כול העניינים שביארתי אהבת השם תורתו ישראל ועולמו היא כן וכן מעשה דק דק בעולמו שיש לו תפוקה תוצרתית מעשית בלתי חוזרת שהיא כן מימוש אמיתי של אהבת השם.

וכללות האהבת השם הזו של כול עם ישראל החל מהאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקוב ועוד לפני כן אותם הצדיקים שעבדו את השם לפני שהאבות הקדושים סללו את הדרך המתוקנת לכך שלנו וכן עוד כמה שאינם ישראל עד גזרת הוני פלינו של משה שלא תשרה שכינה אלה רק על ישראל כגון איוב כול האהבות האלו בשם המצווה להאמין ולידע אחדות השם מתכללות לכדי מלאך אחד מיוחד של אש המופק מחמימות הגופים הזאת והאנרגיה המצטברת הזאת והתעצומות האלו הם הם שישמשו לשכלול המקדש השלישי המשוכלל מהשמיים שיבנה במקומו על ידי השם שאליו הוקדשה החמימות הזאת מכוח העניינים הנקראים בתורתנו אהבת חינם, אהבה לא תלויה בדבר, אהבת ישראל, אהבת אחים, קיבוץ גלויות והפך הפרוד לבבות.

כי כדי להרכיב חומר עם חומר עוד ברובד האטומים והמולקולות דרושה אנרגיה והחומר שאותו תרכיב האנרגיה הזאת היא פחמימות הבל הפה היוצאות מהפה בשעת עסק התורה והברכות וכול מילי של קדושה ובתוך ההבל הזה יש פחמימות דקות שכשמחברים אותם זו לזו בתרכובת מסויימת כפי שהם מתפזרות באוויר שמי העולם אחרי יציאתם מהפה מופקת אבן ספיר – סנפיריון שהיא גוף חומרו של מבנה בית המקדש השלישי המשוכלל מהשמים ממש וכן ממש באש הוא עתיד לבנות אותו.

והנה כול מה שצריך האדם היהודי לעשות בחייו כדי לזכות להיות חלק מהעניין הזה של הקמת בית המקדש השלישי המשוכלל מהשמיים הם שני עניינים פשוטים מאוד ובסיסיים מאוד כדלהלן:

1). להפיק מפיו הבל פה המיועד לקדושה כגון עסק תורה וברכות הנהנין או המצוות או כול עניין של אהבת ישראל עד כדי אפילו סתם ענייני דיבורים עם הזולת כלליים מאוד של "ואהבת לרעך כמוך", ועד כדי "אכף לעמל פיהו" זה עמל התורה וכן "בכול מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך", וכן "ישב בדד וידום כי נטל עליו", - ועל ידי כך מופקות הפחמימות האלו העתידות בזמן המיועד להם להשתכלל מהשמיים של אוויר העולם שאליו הם יוצאות מהפה.

2). לעסוק בליבו וברגשותיו בכלל שעוברים בו בכול גופו בהתבוננות מידי פעם באהבת השם ותורתו ועמו ועולמו בכלל עד שמתרגשים עליו דמיו לכדי חמימות יתרה של אהבה ומופקת מתוכו אותה חמימות תרמו יתרה של אהבה חמה מהלב והדמים והם בזמנם ישכללו את אלו הפחמימות מכוח אחדות השם שמייחד את כול המכלול הזה לכדי אחדות אחת פשוטה.

ומי שמייחד את הייחוד הזה פה למטה הוא אותה חבורה של צדיקים שעליה דרש בר קפרא במסכת כתובות דף ה' עמוד א':"גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ, שבמעשה שמים וארץ - כתיב: אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, ואילו במעשה ידיהם של צדיקים - כתיב: מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך".

ועל "אף ידי יסדה ארץ" כתבתי בריש החיבור שזאת הייתה בעיקר באמת כפי שטוענים המדענים יד שמאלו, - יד הטבע, אך משוכלל מהשמיים יעשה בשני ידיו.

והעומד בראשם הוא אותו קיסר המנובא בירמיה ל', ט' "...דוד מלכם אשר אקים להם..." שבואר במסכת סנהדרין דף צ"ח עמוד ב' ועליו אמר המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל פרק מ', - שיהיה עניינו לעסוק בעניינים האלוקיים לגמרי עד כדי אותו עניין אלוקי לגמרי שנקרא ידי השם, והוא מה שרומז בעל התניא מתוך האר"י והזוהר זו החבורה הזו של הבינוניים והצדיק הגמור העומד בראשם.

ועל ידי ההתכללות הזו של כול ישראל והחבורה הזו של הבינוניים והמשיח בראשם בונה השם במו ידיו האלוקיות לחלוטין יד ימינו יד האות נס מופת ופלא ויד שמאלו יד הטבע והמציאות והשפוי וההגיוני והניתן להסברה, - את המשוכלל מהשמיים עם עבודה קטנה של השתדלות הלמטה מצד הישראל והצדיקים בכלל.

אך האמונה באחדות השם עצמו היא בהשם כפי שהוא למעלה מכול שמות מפורשים כפי שהזכיר אליהו הנביא בפתיחת אליהו הנביא "ואם אתה מסתלק מהם (מן השמות שלך) נשארים כול השמות האלו כגוף ללא נשמה", והוא עצמו מסר לנו את השמות האלו רק כתווית וסימן שיודע מתי אנו רוצים לעסוק איתו או לפנות אליו.

וכן הוא שהאני הכביכול המוחלט הזה של השם הוא למעלה מכול הצדיקים הכי אמיתיים שהיו, שישנם, או שיהיו ולמעלה מכול מלך עד כדי ספירת מלכות הקדושה בעצמה דוד המלך ע"ה שכן הוא נקרא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ולמעלה ממשה רבנו ולמעלה מהאבות הקדושים ואף למעלה משורש האבות העליונים ולמעלה מכול העולמות העליונים ביותר כגון תוהו ואצילות ולמעלה מכול כינויי המקובלים כגון עתיק א"ק וא"ס ויחידה וכול כינוי שכונה אי פעם באיזו שהיא צורה.

והאמונה באחדות והמצאות השם צריכה להיות מופנית רק אל שכזה אלוקים ולא לשום דבר אחר בלתו והוא בלבד אלו-ה שלנו, של כולנו, של כולם, של כול ישראל, שר ומושל, תקיף ובעל היכולות ובעל הכוחות כולם, עילת העילות וסיבת הסיבות, שליט בכול העולמות, בהשגחה פרטית - יחיד ומיוחד אדון הכול היה הווה ויהיה.

וזה השם הוא אדוננו האמיתי היחידי בלבד, - ואותו צריך לעבוד ובו צריך לדבוק ואותו צריך לאהוב ולירוא ואותו צריך לחפש לידע דרכיו.