ליקוט מביאור הנציב לתורה – פרשת וישלח
נכתב על ידי אורן מס, 1/12/2017
ליקוט מביאור הנציב לתורה – פרשת וישלח
לב,ט: אל המחנה האחת: מדוע לא 'אחד' (בלשון זכר)? הנצי"ב: "משום שהעמיד המחנה החלוש והגרוע בראש לפניו, ואם יכה – יהיה החלוש מוכה". הנצי"ב רואה ב"מין החלש" סמל לחולשה, ולכן נקבה – היא המאפיין את החלש. מעניינת התפיסה הפמיניסטית.
לב,לא-לב: ויקרא יעקב שם המקום 'פניאל' ... ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל, והוא צולע על ירכו: וכי 'פניאל' (ביו"ד) שם המקום או 'פנואל' או בו"ו)? הנצי"ב: "הרמז בשם 'פניאל' ביו"ד מדבר בעדו, כמו שפנים שלי נתגברו בכוח אלוהי על המלאך ... כאשר ראה 'והוא צולע על ירכו', דעד כה היה סבור שצולע מחמת הכאב וכשיסור הכאב יעמוד על רגליו כמו שהיה ... אבל עתה סר הכאב 'והוא צולע על ירכו', הבין כי גם המלאך נתגבר עליו מעט, ואם כן נתגברו שניהם, על כן קרא 'פנואל' מלשון רבים". יעקב התייחס לאירועים ושינה דעתו עם שחר, כאדם הרגיש למציאות.
בראשית לד,כז: בני יעקב באו על החללים ויבוזו העיר, אשר טמאו אחותם: וכי כל העיר טמאה את דינה, הרי רק שכם בן חמור עשה זאת? כותב הנצי"ב: "כתיב 'טמאו' בלשון רבים, בשביל שאירע על ידי מה שיצאו בקיבוץ בנות הארץ, ויצאה דינה לראות, ומגלגלין חוב על ידי חייב, משום הכי נקראו 'אשר טמאו אחותם', שהמה טמאו". במילים אחרות, כל סוג של שותפות בפשע היא פשע. לא ראינו שתושבי קוצרא אחרי שפרעו אתמול בחבורת נערים מטיילים, הסגירו לשלטונות את מיידי האבנים, ולכן הם שותפים בפשע ודינם כדין המיידים, להישלח לכלא, או לחלופין לחופשי, אצל אחיהם בסוריה.
לה,ו: ויבוא יעקב לוזה אשר בארץ כנען: האם יש 'לוז' נוסף, שהתורה צריכה לציין שלוז היא בארץ כנען? הנצי"ב: "(כן,) יש עוד עיר ושמה לוז אצל (ליד) בית אל, שהיה שמה אחר כך 'לוז', כמבואר בספר יהושע (טז,ב): 'ויצא מבית אל לוזה' ... (וכן) ספר שופטים (א,כג) 'ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז', ולוז השנייה אינה בארץ כנען אלא בפריזי (פרזות, בשדה) וכדומה". מתברר שיש לפחות שתי ערים בשם לוז, ולכן צריך לפרש 'אשר בארץ כנען', שלא נחשוב שיעקב ברח לחו"ל מפני יושבי שכם. מעניין.
שבת שלום, שנכה לחוזקה, התגברות, טהרה וטיול חופשי ללוז, אורן, בן וכו'.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
