"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'" וגו' (ויקרא כג,לג-לד). סוכות הוא שבעה ימים (לא כולל שמיני עצרת) ובו מקריבים שבעים פרים, כנגד האומות: 'א"ר אליעזר: הני שבעים פרים כנגד מי? כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה? כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו: עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו: עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך. א"ר יוחנן: אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו, ואין יודעין מה שאבדו, בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן, ועכשיו מי מכפר עליהן?' (סוכה נה,ב). בשבעת ימי חג סוכות, באים האושפיזין: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד. (והם קשורים להכנסת אורחים שמכניסים עניים לסוכתנו, כידוע ע"פ הזוהר). הסוכות נעשות לזכר ענני הכבוד שהיו לנו במדבר כשיצאנו ממצרים: 'דתניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו, דברי ר' אליעזר. ר"ע אומר: סוכות ממש עשו להם' (סוכה יא,ב). '"בסוכות תשבו שבעת ימים" וגו' "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", הם ענני הכבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש' (שו"ע תרכה,א). במדבר היו לנו שבעה עננים: '"וענן ה' עליהם יומם" מכאן אמרו: ז' עננים הם: "וענן ה' עליהם יומם", "ועננך עומד עליהם" (במדבר י"ד), "ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם" (שם), "ובהאריך הענן" (שם ט), "ובהעלות הענן" (שם), "ואם לא יעלה הענן" (שם), "כי ענן ה' על המשכן" (שמות מ'). ז' עננים היו, ארבע מארבע רוחותם, ואחת למעלה, ואחת למטה, ואחת מלפניהם, הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו ומכבד את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם' וכו' (ספרי במדבר י,לג ["בהעלותך" פסקה פג]). נראה שכיון שהיו שבעה ענני כבוד, לכן גם החג הוא שבעה ימים, כרמז על ענני הכבוד. לכן אולי גם קשור לאורחים (אושפיזין), כמו שה' כביכול אירח אותנו במדבר, מקום שאינו ראוי לדירת אדם. ה' כביכול אירח אותנו בזמן המדבר, בענני כבודו, כעין דירה, כמו הסוכה שהיא דירה (ארעית, כמו שזמן המדבר היה ארעי, כיון שהעיקר הוא ישוב בארץ, שהוא המקום הקבוע) שלכן עושים סוכה כדירת ארעי לרמז על ענני הכבוד. ונתן לנו אוכל (מן) ושתיה (באר) ולכן זהו כמו הכנסת אורחים עניים. ה' נתן לנו, ולנו לא היה משלנו (כמו שלא היה שתיה, וכן ה' עשה נס שהבגדים לא התבלו). לכן בהכנסת אורחים עניים אנו מתחברים כעין מעשה ה', וכך זוכים להגעת האושפיזין, כנגד מעשה הקדושה שלנו בהכנסת אורחים. ה' הכניס את בנ"י בהכנסת אורחים במדבר, כך גם אנו זוכים להתחבר לעניין בנ"י בהכנסת האורחים שלנו, ולכן באים שבעה אושפיזין עליונים שהם עמודי המהות של בנ"י, והתיקון שלנו בעולם. כמו שהמדבר היה לקראת יעודנו לתיקון העולם (שנועד לספיגת התורה בנו בזמן ההוא, ובכלל היה במדבר מתן תורה, והיה תחילת הופעת בנ"י כעם בעולם), כך כנגד זה באים שבעת האושפיזין, שהם מרמזים על מהות בנ"י שמתגלה בעולם על ידם. ממילא אם כנגד העננים יש את האושפיזין, נראה שארבע בזמן האבות (אברהם, יצחק, יעקב ויוסף) זה כנגד ארבעת העננים שמסביב, כנגד רוחות העולם, כמו שהם היו אבותינו, הם ההתחלה, שזה כעין התחלת העולם, ולכן כנגד ארבע רוחותיו, או שהם היו יחידים (לא עם שלם) מול שאר העולם, ולכן כעין מול רוח השמים כנגד השאר, וכן השפיעו על כל העולם (אמנם אצל יוסף כבר היו השבטים, אולם במצרים הוא היה בתחילה לבד, וכן אח"כ הוא היה בארמון המלכות לבדו). כנגד הענן של מעלה זהו משה, שעלה לסיני לקבל תורה, והיה אז כמלאך. כנגד הענן של מטה, זה כנגד אהרן שהיה מאחד את בנ"י של מטה, שכך ראויים להשראת שכינה וקבלת תורה וקדושה. וכנגד הענן שהולך לפניהם, זהו כנגד דוד, שהיה המלך שיצא לפני העם למלחמה, כמו שהענן שהלך מקדימה היה עם הארון של הלוחות השבורים, שהם יוצאים גם למלחמות: '"וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים" - זה הארון היוצא עמהם למלחמה, ובו שברי לוחות מונחים, ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה' (רש"י. במדבר י,לג). נראה שבספרי מובאים עוד דעות: 'ורבי יהודה אומר: י"ג היו, ב' מכל רוח ורוח ושנים מלמעלה ושנים מלמטה ואחד מלפניהם. ר' יאשיה אומר: ארבע. רבי אומר: שנים'. נראה שכנגד זה תחילת הקרבת הפרים (שממנו יורדים בכמות הפרים) הוא יג (רמז לרבי יהודה). וישנם ארבעת המינים כנגד ארבע עננים (כר' יאשיה) ומנסכים על המזבח שני סוגים נוזלים (יין ומים) כנגד שני עננים (רבי). שנראה שכל הדעות אמת, אלא שיש עננים חשובים יותר ותפקידים שונים, ולכן חלקו את מה להחשיב, ולכן כל אחד נתן מספר אחר. אנו מקריבים שבעים פרים כנגד אומות העולם, כנגד שאנו מתקנים אותם ואת כל העולם. שזהו יעודנו, ולכן בסוכות שמבטא את התחלת עם ישראל, וקשור לסוכות שהיו סוכות ממש או ענני כבוד, כיון שקשורים אלו באלו, שכך גם בא"י אנו בונים בגשמי (כסוכות ממש) וזה קשור לענני השכינה (ענני הכבוד) שמביא קדושה ותיקון לעולם. לכן שבעים כנגד שבוע הבריאה יחד עם עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, לגלות בחוזקה את שורש הקדושה בעולם, ולהביאו להיות מתוקן מעין השבת שהיא מעין עוה"ב (בראשית רבה יז,ה) שהעולם בו מתוקן, שזה ע"י תיקון העולם כולו, אנשים וכל אשר בו. זהו ארבעת המינים, שבהם מוכרז שאנו ניצחנו את כל העולם (ויק"ר ל,ב) ולכן הם תחתנו ואנו משפיעים עליהם קדושה, והם לא משפיעים עלינו רעה. ואח"כ בא שמ"ע שבו קרבן אחד כנגד בנ"י, שמראה שאנו העיקר, ושאנו מאוחדים שכך חלה בנו הקדושה כראוי, וכך זוכים לניצחון על אויבנו, שלא יכולים להזיק לנו, ולגאולה, מהקשר לקדושה בשלמות (תנחומא “נצבים” סימן א). וזהו שהאושפיזין האחרון הוא דוד, שאיחד את בנ"י כמלך, וניצח את אויבנו, וממנו משיח בן דוד, שכך יהיה לעתיד לבא תיקון שלם (ולכן בסוף, כנגד מה שיהיה לעתיד, בסוף תיקון העולם). נראה גם שכנגד שבעת העננים יש שבעה דברים בחג: החג עצמו, 4 המינים, סוכה וניסוך המים.