chiddush logo

תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב

נכתב על ידי יניב, 24/9/2017

 

"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג,ד). 'דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה. שלש מאות וששים וחמש לאוין, כמנין ימות החמה. ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה" תורה בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום' (מכות כג,ב-כד,א). חז"ל דרשו במילה "תורה" על המצוות שיש בה. גם שדרשו בפס': 'אמרו ליה רבנן לרב המנונא: כתב רבי אמי ד' מאה ספרי תורה. אמר להו: דילמא (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה" כתב' (ב"ב יד,א). מה העניין לכתוב ארבע מאות פעם את הפס' הזה? אלא אולי דרש "ת-ורה" כעין קיצור של 'ת' הוראה' שיש עניין לכתוב ארבע מאות פעם את התורה שהיא מה שה' הורה לנו (שזה ס”ת, או הפס' הזה בקיצור כרמז על כלל התורה). וכן דרשו מלשון מאורסה (פסחים מט,ב). הרי שהפס' הזה מרמז על ענייני תורה, בשל שמדבר על קשרנו לתורה, שלכן: 'ת"ר: קטן היודע... יודע לדבר, אביו לומדו תורה וק"ש. תורה מאי היא? א"ר המנונא: (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"' וכו' (סוכה מב,א) הרי שזה כעין תמצית עניין קשרנו לתורה, בשל שהפס' בפשטותו מדבר על קבלתנו את התורה ע"י משה. הוא גם מלמד: 'אמר רב יהודה אמר רב: כל המונע הלכה מפי תלמיד, כאילו גוזלו מנחלת אבותיו, שנאמר (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית' (סנהדרין צא,ב). כך שמלמד על קשרנו העמוק לתורה עוד מהבריאה, ולכן גם מעלתה שכל העולם קשור לזה ('מששת ימי בראשית - דכתיב "בראשית ברא" בשביל התורה שהיא "ראשית”, וישראל נקראו "ראשית תבואתה”, שעתידין להנחיל' ברא אלקים את השמים וגו'' רש"י). [ראה ב'תורת המקרא' "וזאת הברכה" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ש"מורשה" זה נחלה לכל הדורות יחד]. נראה לומר ע"ד הרמז, שירדנו למצרים כדי להיות מוכנים לקבלת התורה (שנעבור מהיותנו עבדים לאדם, להיות עבדי ה'. וכן בעקבות גלות מצרים נסלוד מהרעה שהייתה במצרים, שכך נקבל ברצון גמור את התורה להתרחק מהרעה שבעולם), וכשהגיע הזמן שכמעט נאבדנו בטומאת מצרים, מיד יצאנו משם לקבלת התורה. לכן במילה "מורשה" יש גימטריה של 'ת קומה' ושל 'רדו-שלט', שהמצרים שלטו עלינו במשך 'רדו' שנים, שאז יצאנו ע"י שה' הכה את מצרים שנעשינו כעין שולטים על מצרים, שזהו שהשליטה הייתה רדו שנים עלינו ואח"כ התהפך. וזה נחשב כעין שהיו בגלות ת' שנים (שלאברהם נאמר שיהיו בגלות ארבע מאות שנה) שכעין אז "ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה' ויפצו איביך" (במדבר י,לה) שיש קשר בין התורה והכאת האויבים שלנו (שאויבנו הם בעצם אויבי ה' [רש”י]) כך ה' הכה את מצרים שהיו אויבנו בשביל שנצא לקבל את התורה, ולכן כעין נחשב ת' שנים (שאז יוצאים), ולכן אז "קומה (ה' ויפוצו אויבך)". הגלות החלה מהזמן שירדו למצרים יעקב והשבטים, ולכן נאמר "מורשה קהלת יעקב" רמז לקהל שבא עם יעקב, שירדו למצרים שאז החלו ה'רדו' שנים. גם נרמז בזה על שכשיעקב היה במצרים התנבא בנבואה כעין של משה, שכך דרשו בקבלה על "ויחי" (ראה ב'תורת המקרא' "ויחי" למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, שמסביר על הסתלקות הנבואה מיעקב כשבא לגלות על העתיד אע"פ שהיה בדרגה כ"ך גבוה) ממילא זהו "מורשה קהילת יעקב", רמז שיש קשר לתורה מירידת יעקב (שדרגת נבואת משה קשורה מן הסתם עם קשרו במעלת התורה שבו, ולכן גם אצל יעקב נגלה כך לרמז על הקשר לתורה), שירדו בשביל קבלת התורה בהמשך. נראה גם שהמילה "מורשה" כעין מורכבת מ"תורה" ו"משה" יחד, כשה-מ' כעין מחליפה את הת' שבתורה, כאות קטנה (ת' גדולה, מ' קטנה [400-40]) שמשה הביא את התורה שקשורה לבנ"י עוד מבריאת העולם (שזהו שדרשו בסנהדרין מהמילה "מורשה" שהמונע מללמד תורה כגוזלו מנחלת אבותיו עוד מהבריאה). "מורשה" גם אותיות 'מור-שה' שכשבנ"י לומדים תורה היא עולה לריח ניחוח לפני ה', שזהו "מור" (בשמים) "שה" (שבנ"י נמשלו לשה [ירמיהו נ,יז]). ורמוז גם "מה-רשו" שמשה מרומז בהגדרתו את עצמו כ"מה" (חולין פט,א) ועיקר התורה היא בא"י, ולכן מיד לאחר מתן תורה היו צריכים להיכנס לארץ: "באו ורשו את הארץ" (דברים א,ח), ואז משה היה נכנס (זה לפני מי מריבה), ולכן בזה רמוז קשר התורה והארץ בשלמות גמורה כלעתיד לבא. נראה גם שהמילה "תורה" מרמזת על 'תור-ה' שהתור הוא ציפור, ולכן מרמז על הקול כמו ציפור שמצייצת (כעין הנאמר במצורע שמביא ציפורים לטהרתו [ערכין טז,ב]), שבתורה משמיעים קולנו בתורה שהיא 5 (ה) חומשים, ואז אנו כעין מלאכים, שלהם כנפיים כמו ציפור, ועובדים את ה' בקולם. וכן גימטריה של 'תורא-ד' שבתורה מתקנים את העולם (ד רוחות) שהוא חומרי-בהמי, כשור (תורא=שור בארמית [בארמית, רמז שהטומאה והחומריות הגסה נמצאת בעמים, והם משפיעים עלינו את הרעה הזאת, כמו שנעשה בעגל (שהוא שור קטן)]), וזה נעשה על ידנו מכוח נשמתנו הקדושה, שעוברת היהדות דרך האמהות (ד אמהות) שכך אנו מתאימים לקיום התורה ולתקן בכך את העולם. "מורשה" אותיות 'שור-מה' שבתורה מתכפר חטא העגל (במשך הדורות, עד שלעתיד לבא יתוקן), שהוא פגם במתן תורה, והפילנו מדרגתנו שהייתה אז (ע"ז ה,א), ולכן ע"י דבקות בתורה אנו מתקנים חזרה לדרגה של חיבור לתורה בצורה שלמה שהייתה לפני החטא. העגל נעשה ע"י גאוה, שראו עצמם חשובים ולכן יכולים לקבוע מי יחליף את משה (שלדעתם מת) ועוד בע"ז-עגל (שע"ז קשורה בגאוה- בהחשבת החומרי מרוב הגאוה מהגשמי [ולכן הגאותן כעובד ע"ז (סוטה ד,ב)]). לכן התיקון לזה הוא ע"י ההיפך, ע"י הענוה הגדולה, שאז דבקים בה', שאז נשארים עם הקשר למשה שהיה העניו באדם, והוא הנהיג אותנו בקשרנו לה' במתן תורה כראוי. לכן נרמז 'שור' כעין העגל שמשתנה ונעשה כאחר, כעין שאינו אותו אחד, אלא עכשיו הוא שור, וזה קשור לקשר למעלת משה, ולכן זה קשור ל"מה" שהגדיר את ענוותנותו הגדולה של משה (ערכין טז,ב). בהפיכתו לשור יש כעין רמז ל: "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ" (דברים לג,יז). שמכה עמים אחרים, וזה נאמר בברכה ליוסף, שהוא היה משנה למלך מצרים שלכן ירדו בנ"י למצרים, וכשיצאו ממצרים הצטרפו משם הערב רב שעשו את העגל, לכן כרומז נגד הערב רב, שלא יהיה קשר לעגל.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע