לב,ח: יצב גבולות עמים למספר בני ישראל: מה הקשר בין מספר העמים למספר בני ישראל? שד"ל: "ה' חָלָק האומות לשבעים דווקא, כנגד שבעים בני יעקב, וזה סימן שישראל חשובים ככל העולם כולו". העמים כולם מושווים בחשיבותם לעם ישראל, כי מספר האומות הוא כנגד מספר בני ישראל שירדו למצרים. מעניין.

לב,טו: וישמן ישורון ויבעט, שמנת עבית כשית: האם יש כאן כפילות בעניין ההשמנה  (וישמן – שמנת)? שד"ל: "אין 'שמנת' כפל לשון של 'וישמן', אלא הראשון כמשמעו, והשני (שמנת) לשון מושאל ... 'עבית כשית' – נעשית עב ואטום, כלומר סכל (טיפש) ובלתי מובן". שמן אינה מגרעת, אלא אם אתה גם בועט, ונעשה טיפש ולא מובן.

לב,מג: הרנינו גויים עמו: מיהם אותם 'גויים'? שד"ל: "ישראל בגלותם נקראים גוים, כי אינם עוד גוי אחד, להיותם מפוזרים בארצות שונות. והנה אף על פי שאתם עתה גויים, דעו כי אתם עמו והוא אלוהיכם, ודם עבדיו יקום ... הרנינו ... לשון גילה ושמחה ... אי אפשר לפרש (כמחשבת הנוצרים) הרנינו גויים שנהייתם עמו, שהרי אם הגויים (הנוצרים) עמו, במי יהיה הנקם ומי הם צריו?". מעתה, גויים = עם ישראל המפוזר בין האומות בגלות. מכאן שרק בארץ ישראל נוכל להיות עם אחד ומאוחד.

שנה טובה ושבת שובה שמחה, שלאחר הדין, שנזכה לממש חשיבותנו באומות, להשמין רק מנחת ומתורה ולא בסיכלות, לגור בארץ ישראל כעם מאוחד, ושנה טובה ומכופלת לקראת שנת תשע"ח הנכנסת הלילה, תמיד בשמחה וביצירה חיובית. אורן, בן וכו'.