בס"ד.

מאת: ב. בש

אוצר מנהגי קהילות פרס

מה עשתה סרח בת אשר בפרס?

מתי חילקו פרחים אחד לחבירו?

מה עשו עם נרות באורך שני מטר?

מתי לבשו בגדים שחורים?

זה לא סוד, שהעיר חולון התברכה בתלמידי חכמים וברבנים רבים (בלי עין הרע). די להציץ בחוברת היחודית "יהדות חולון", ולהתפעל מריבוי שיעורי התורה הממלאים העיר ומקיפים את כל שעות היממה וכל מעגל השנה. זאת מלבד שאר הפעילויות התורניות המבורכות, הפרושות ברחבי העיר לגאון ולתפארת, פירותיהם המתוקים של הרבנים, תלמידי החכמים ומגידי השיעורים.

אחד הרבנים בגלריה מכובדת זו, הוא מכובדנו הרב הגאון רבי ישי מזלומיאן שליט"א, המכהן כרב בית הכנסת "אביר יעקב" בעיר. הרב ישי, בוגר ישיבה, ומבחירי לומדי הכולל המפורסם "בית דוד" בחולון, בראשותו של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה. הסכים לפנות לנו מעט מזמנו, לרגל הוצאת ספרו החדש.

שיעורי תורה מידי יום, זיכוי הרבים, קבלת קהל, וחיבורי ספרים תורניים, הם חלק קטן מסדר יומו העמוס של הרב ישי. זאת בנוסף לעמותה שהרב עומד בראשה, "עמותת בני הישיבות חולון", המחלקת מידי שבוע עשרות סלי מזון למשפחות מרובות ילדים, אלמנות ומשפחות האברכים ברחבי העיר. בסיועם של הגאון הרב אופיר אלבז שליט"א רב שכונת נוה ארזים, ועוד אברכים ומתנדבים יקרים.

והנה, בערב ראש השנה, זמן שהוא בדר"כ עמוס ומלא אצל כל רב ובכללם אצל הרב ישי שליט"א, הופתענו מהוצאת ספרו חדש "אוצר מנהגי קהילות פרס", שהופיע ויצא לאור זה עתה. ספר יחודי ומרתק, האוגד בתוכו את מנהגיהם השונים של קהילות יהודי פרס, ומבאר אותם בשפתו היחודית, הקולחת והמעניינת.

מה הביא את כבוד הרב לחבר את הספר? שאלנו.

מפורסם לכל, כי הקהילה היהודית בפרס היא אחת הקהילות העתיקות ביותר, מימי בית ראשון. ודבר פלא הבאנו במבוא הספרמד"ר זאב ווילנאי בספרו 'מצבות קודש בארץ ישראל', שגם הגיאוגרף המוסלמי 'יאקות' מהמאה השלוש-עשרה, מספר: "כשעזבו היהודים את ירושלים, שהיו בורחיןמנבוכדנצאר, לקחו עמם ממי ירושלים ועפרה... עד שנכנסנו לאיספהאן... ובדקו את המים ואת העפר, ונמצאו שניהם שווים לשל ירושלים. מיד נתיישבו שם והתחילו בונים שם, וילדו בנים ובני בנים. והיום נקרא מקומם אליהודיה".גםבספר 'עם התורה מסביב לעולם' כתב שלפי המסורת היהודית בפרס, נוסדה איספהאן על ידי הגולים שהובאו מירושלים. אותם גולים הביאו איתם אבנים מבית המקדש, וקבעו אותן ביסודותיו של בית הכנסת שבנו בעיר. ובמשך דורות רבים היתהאיספהאן מרכז יהודי גדול. העיר היתה מחולקת לשנים על ידי נהר שחצה אותה, מעברו האחד של הנהר ישבו היהודים, ובעברו האחר - המוסלמים.דברים אלו מגלים לנו על מורשת עתיקה ומעוררת הוד קדומים.

בתלמוד, במדרשים, ובספרות התורנית, מוזכרת פרס בסיטואציות שונות ומגוונות, ובאין ספור פעמים. הרוצה להחכים יוכל לראות במבוא לספרנו,שם הבאנו עשרות מקורות בספרות חז"ל שבהם ניכרת התייחסות רבה לשפה הפרסית. הדברים מגיעים לכך שרבותינו מתבטאים בביטוי נאדר במדרש (בראשית רבה פרשה עד אות יד): "אל יהא לשון פרסי הזה קל בעיניך, שבתורה בנביאים בכתובים מצינו שהקדוש ברוך הוא חולק לו כבוד!".

וידועים דברי החיד"א שכתב ש"בערי פרס היו כמה דורות אמוראים. עד האמוראים האחרונים, רבינא ורב אשי שסידרו את התלמוד הבבלי! ועמוד האש מן השמים בישיבה בכלה דאדר וכלה דאלול. ואחרי זה רבנן סבוראי, ואחר כך כמה דורות גאונים, שהיתה התורה שם בערי פרס".

אך לדאבוננו, בהמלך ההסטוריה, המצב הרוחני בפרס הלך וירד,וכמה מצער ועצוב, שיהודי אירן, שאחריהם עבר כה מפואר, נותרו עם פולקלור של מוזיקה פרסית (שאגב, גם היא העתיקה ביותר בעולם), וספרי בישול מהמטבח הפרסי... כאילו זו היתה מורשתם של יהודי וחכמי פרס, ואילו מורשת תורנית של אלפי שנים, נותרה בקרן זוית אפילה. בספרנו זה אנו מנסים לתקן את הרושם הזה,ויתן ה' ונצליח בע"ה.

האם היו רבנים בפרס?

לא נוכל להתעלם מדברי חז"ל, כי בכל דור ודור שתל הקדוש ברוך הוא צדיקים וחכמים בכל מקום ומקום. כמו שאמרוחז"ל מסכת יומא (דף לח ע"ב),ואף במדינת פרס הותיר תלמידי חכמים, רבנים, וברי אוריין, העוסקים בתורה, במידה ראויה. המפורסם מבין גדולי הרבנים, הוא רבינו הגה"צ רבי אור שרגא זצ"ל, שדברי תורתו ומעשי נפלאותיו הובאו בכמה ספרים. כך לאורך השנים היו רבנים, תלמידי חכמים ומורי הוראה.עד הגדול שבדורינו, מרן הגאון החסיד רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף" בירושלים ומחבר הספרים "אור לציון", שמשפחתו, ילידי קהילת לאר שבפרס.

ואכן מעט מהנהגותיהם של הרבנים בפרס שולבו בספר, אמנם לא היתה זו עיקר מטרתנו לספר סיפורים ועובדות. אלא איסוף המנהגים היחודיים למקום אחד, לשמרם לעתיד, לדורות הבאים.

כיצד הרב מצא היקף חומר כה גדול?

ליהודי פרס היו חיי דת ותרבות עשירים, על כך יעידו כתבי היד שלהם השמורים בספריות בארץ, באירופה, בארצות-הברית ובאוספים פרטיים, ומעט מהם הזכרנו בחיבורנו. תכנם של כתבי יד אלה מצביע על התעניינות בשטחים רבים: דת, פילוסופיה, מדעים, ספרות ותחומים אחרים. רמתם של כתבי יד אלה מורה על תקופות של עלייה וירידה בפוריות היצירה ובגילויי למדנות, לרוב בהתאם למצב החברתי-כלכלי שהושפע לא מעט מאירועים היסטוריים, שלא תמיד האירו פנים ליהודי פרס. אין ספק שגלי פרעות לאורך שנות הגלות, פגעו במידה רבה באפשרות הצמיחה התרבותית של יהודי פרס.

ועם כל זה, דלות רבה מאפיינת את המקורות ההיסטוריים-התורניים של יהודי אירן, אשר משום מה לא ראו ערך רב בתיעוד קורותיהם, או שלא הצליחו במצוקת העיתים לשמר את התיעוד. ושמא העלו על הכתב ולא התפרסמו הדברים די צרכם, ואבדו במשך הזמן. כמו שכתב בספר 'מיזד לארץ הקודש', שהמשימה לחשוף את עברה של הקהילה [יזד], היה קשה מאד. גם המודעות הקלושה של אנשי הקהילה לתיעוד ולשימור העבר,גרמה לכך. אפשר גם כי נסיונות התיעוד שאולי נעשו פה ושם, לא עלו יפה, משום שלא הצליחו מסמכים ורשימות להשרד בתנאי חיים קשים, שמהם סבלו היהודים תכופות. על כל פנים עובדה היא, כי חוקרי יהדות אירן שעסקו גם בקהילת יזד העלו רק מעט מזעיר.

למרות זאת, כבר נמצאו כמה חיבורים תורניים בכמה מקצועות התורה, שנדפסו מחכמי פרס. ראה בספר 'אוצר כתבי היד של יהודי פרס במכון בן צבי' מאת אמנון נצר, בו מצויים למעלה משלוש מאות כתבייד תורניים שנכתבו או הועתקו במשך מאות שנים בפרס, ובאזורים בהם היו קהילות דוברות לשונות איראניות.

אכן ספרות הלכתית בנושאים אלו, של מנהגים, כמעט ואינה בנמצא. אך במהלך החיפוש, זכיתי בס"ד להחשף לכמה ספרים שהביאו מנהגים עתיקים שנהגו בהם בשנים קדמוניות. אם כי לא כולם נכתבו בצורה תורנית.

שמענו כי הרב מקורב למרן הרב חיים קניבסקישליט"א, כיצד נוצר הקשר?

אכן, זכינו למתנה גדולה להתקרב אל מרן שליט"א. הכל התחיל לפני שנים, בעת זכינו לחבר את הספר "הנותן שלג", על ההלכות הקשורות לשלג. תוך כדי עבודת הכתיבה, שלחתי שאלות רבות אל מרן הרב קניבסקישליט"א, כדי לדעת את דעתו ופסיקתו בנושאים שכתבנו עליהם. הרב בטובו הגדול, האיר לנו פנים, ופינה מזמנו להשיבנו, ושלח לנו תשובות בכתב ידו. לימים, שהגעתי אל לביתו כדי להודות לו על טרחתו במענה ובמשלוח המכתבים, הרב שמח מאוד על הדברים, ונהנה מהרעיון לכתוב ספר על נושא זה, ומאז נוצר הקשר, עד היום הזה ברוך ה'.זו גם הסיבה שבתחילת הספר מתוסס מכתב הסכמה מיוחד ממרן הרב שליט"א.

רבים תמהים, מה הקשר של הרב קניבסקי, ליהודי פרס?, ובכן, שתי תשובות בדבר. א. התורה אינה עדתית! אינה מתחלקת לעדות ואינה שייכת למפלגות, התורה שייכת לכלל העם היהודי, החל מנתינה למרגלות הר סיני, ועד בכלל. לכן, הרב קניבסקישליט"א שיודע את כל התורה כולה, ללא ספק שייך גם למנהגי עדה זו ואחרת, ובכללם הקהילה הפרסית, ותשובותיו ההלכתיות מפארות את ספרנו זה, כמו בשאר ספרינו בס"ד. ב. עם ישראל, כאמור לעיל, הגיע באחת הגליות גם לפרס, כידוע. דומני כי אף אבות אבותיו של הרב קניבסקי היו שם, עם שאר עם ישראל הגולה.

על הספר כתוב שזה 'אלול תשרי', האם יהיה המשך לסדרה?

בעזרת ה' הנותן ליעף כח, אנו עוסקים בס"ד בכתיבה של המשך החיבור, הסובב את שאר המועדים לפי סדר חדשי השנה. וכמובן עניני שמחות וכו', ושאר סדר היום. העבודה רבה מאוד, באיסוף חומר בספריות שונות ובמאגרים תורניים. הקושי הגדול הוא הצורך לראיין יהודים שנולדו באירן, וזכו והגיעו לארץ, וראו וחיו את המנהגים על בשרם ובביתם. הם, שיאריכו ימים ושנים, המקור החזק ביותר בימינו, לבירור המנהגים בפרס. וכמו שאמרו "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".

היכן ניתן להשיג את הספר? מופץ בחנויות?

לעת עתה לא ניתן להשיג את הספר בחנויות. מחמת העלויות של הדפוס ושאר הדברים הנילווים, הדפסנו כמות מועטת של כמה מאות עותקים בלבד.עם זאת הדפסנו מהדורה זאת בכריכה רכה, כדי להקל על המעיינים, ושהספר יהיה יותר פרקטי לקריאה ולנשיאה. ויה"ר שנזכה שתלמידי חכמים, רבנים ואברכים בני העדה, יתעניינו ויעיינו בספר. אשמח גם לקבל כל הערה והארה בכל נושא וענין הקשור לספר, כדי שאוכל בע"ה לתקן, לשפר ולהוסיף. וכמובן אשמח לשמוע על מנהגים נוספים שעיין לא הבאנו בספר. וחושבני שבכל הערה שישלחו אלינו, יש בזה זיכוי הרבים לעתיד, להרמת קרן התורה, ושמירת המנהגים בעם ישראל, ובפרט בקרב קהילות יהודי פרס. ומראש אני שולח את תודתי והערכתי לאלו שיטרחו לשלוח אלינו תגובות והוספות.

לעת עתה ניתן להשיג את הספר אצל המפיץ. למעונינים פלא' המפיץ: 052-7691549

לסיום, האם כבוד הרב יכול ליתן לנו פרפרת אחת מתוך הספר.

בשמחה רבה. אחד המנהגים המיוחדים הקשורים לחודש אלול שנהגו יהודי פרס בכלל, ותושבי איספהאן בפרט, לפקוד מידי שנה מראשית חודש אלול ועד יום הכיפורים, את האתר "מאמאשׂאר'ה" (אמאשרח), שהוכרז כמקום קדוש.

במרחק כמה פרסאות מהעיר איספהאן נמצאת מערה בשם "ג'לה כאנה" המיוחסת לשרח בת אשר. המערה נמצאת באמצע חצר גדולה המוקפת חדרי מגורים לאיכסון המבקרים המרובים הבאים על פי רוב בחודש אלול לתפילה והשתטחות. כיצד נתגלגלהשרח בת אשר אל המקום הזה? חידה היא. ומכל מקום מצינו כמה השערות ואגדות.

בידי יהודי פרס (מהעיר איספהאן) לדורותיהם מסורת, לפיה נכדתו של יעקב אבינו, שרח בת אשר, נגלתה למלך הפרסי שאה עבאס הראשון (1629-1588 למניינם) בקרבת הכפר לנג'אן השוכן כ-30 קמ' דרומית לאיספהאן. שאה עבאס הראשון גזר גזירות שמד על היהודים והצר להם מאוד בחוקים משפילים שחוקק נגדם. באותם הימים יצא לציד, והבחין באיילה מרהיבה, הדוהרת הרחק, הוא החל יורה בה חיצים אך החטיא את המטרה.

שאה עבאס המשיך לרדוף אחריה מרחק רב, כשהוא יורה עליה חיצים רבים, אך שום חץ לא פגע בה. כושר הישרדותה הנדיר רק הגביר את תאבונו והוא המשיך לרדוף אחריה, עד שסטטה ממסלולה ונמלטה לתוך מערה שהיתה פעורה בהר.

הוא נכנס אחריה בריצה, ופתאום נסגרה המערה אחריו באורח פלא, אין יוצא ואין בה. אפילה עזה שררה במקום והשאה לא ידע את נפשו מרוב אימה. לפתע הוארה המערה באור יקרות, ולמול עיניו המשתאות הפכה האיילה לאשה יפת תואר, ומראיה עוטה הוד קדומים. השאה התחלחל ונרעש מהמחזה שנגלה לעיניו. האשה המסתורית פנתה אליו ואמרה לו: "אני שרח בת אשר נכדת יעקב אבינו, ראה ראיתי את כל הגזירות הקשות אשר גזרת על בני, ועתה הגיעה עת השילום, המערה סגורה בפניך ואינך יכול לצאת הימנה אלא בתנאי אחד: אם תבטיח לי שהנך מבטל את כל הגזירות שגזרת על בני עמי, או אז תפתח המערה ותשתחרר לחופשי, ולא... כאן תהיה קבורתך". ואלפי בנות קול החזירו את מילותיה המאיימות לחלל המערה.

הדיבור נעתק מפניו של השאה. הוא הצליח לסנן מבין שיניו הבטחה בהן צדקו שהוא מבטל את כל גזירותיו נגד היהודים ביטול גמור, ומשאך סיים את דבריו נעלמה האשה כלעומת שבאה והמערה נפתחה לפניו לרווחה.

השאה יצא לחופשי ושב לארמונו נסער. הוא זימן אליו בדחיפות את ראשי הקהילה היהודית וסח בפניהם את הסיפור המופלא שגרם לו לשנות את דרכו הרעה. הוא אכן עמד בהבטחתו וביטל לאלתר את כל הגזירות וליהודים היתה הרווחה.

לזכר הנס הגדול הקימו יהודי איספהאן במקום בית כנסת, חדרי הארחה ובית קברות. הם כינו את המקום "מאמא שאר'ה" (אמא שרח), והוא הוכרז כאתר קדוש. את האתר נהגו יהודי אירן בכלל, ואיספהאן בפרט, לפקוד מידי שנה מראשית חודש אלול ועד יום הכיפורים. הסיפור עובר דור אחר דור בין יהודי איספהאן הי"ו ושאר יהודי אירן.

מפעים!