נבואת משה וחוכמת הפנימיות
דע
שנבואתו של משה רבנו אדון לכול הנביאים שאי אפשר ולא צריך להתנבא שום נבואה גבוהה
יותר ממנו וגם נבואתו של משיח צדקנו לעתיד לבוא תהיה גם אף קצת נמוכה יותר מנבואתו
עוד פעם כי לא צריך יותר נבואה כמו שלו הייתה מפרק תחתון של הוד של אדם קדמון
שבכול קדומים {אק"ד} ודעת תחתון של זה וגם רק מתיקון קטן בתחתית תפארת של זה
ולאלתר לנהי"ם שלו ולא שום דבר אחר.
כי
כדי להגיע לנבואה ברורה דקדושה משה רבנו עליו השלום צמצם את עצמו מאד מאד כדי לא
ליטות לשטויות וכול מי שלא מבין את זה מסתבך עם דברים שמפיקים שטי כזב ורהבים שלא
שייכים כלל לקדושה ונבואת אמת ברוכה.
וכול
מי שמחפש לו נבואות למעלה מזה אינו בעצם שום מתנבא אלה או עובד כוכבים ומזלות או
נביא שקר או מבולבל לגמרי בבילבולי הלעומת דטומאה רוח הטומאה.
כי
שם מקננת רוח נמוכה של אק"ד וקצת מעל לזה מתחילה מיד רוח שטות גדולה שאין שום
עניין להתנבא ממנה.
ואין
שום עניין לנגוע כמלוא הנימה בעבודת האבות הקדושים שהייתה בעיקר הקלקול חב"ד
חג"ת דאק"ד עצמם שהם רוח גבוהה דאק"ד {חב"ד} ופרק עליון של
רוח נמוכה של אק"ד חג"ת של תוהו שהם 3 המלכים הראשונים של תוהו בלע יובב
וחושם כי לצורך אלו הדברים צריך שיעור קומה שהיה רק לאבות שהיו גופים זכים מאוד
בעלי מימדים של 100 אמה גובה עם שכלים מיוחדים לכך ואנו בדורות החלושים האלו לא
כלי לכך כלל וכלל.
אך
בחכמה ורק בחכמה אפשר גם אפשר להשיג השגות בעליונויות האלו כל אחד כפי השגתו כי
חכם עדיף מנביא, וגם משה רבנו בחכמת הימן, וגם שלמה המלך השיגו שם השגות עליונות
מאוד אך אלו אינם נבואה אלה חכמה גרידא.
והסוד
ותורות הנסתר והזוהר והקבלה והחסידות עשו שם עבודות חוכמה עצומות, אך הם אינם שום
נבואה של שום דבר אלה חוכמת הפנימיות בלבד, ואם לא מבינים את זה בעניינים האלו בסוף
לא יודעים מה לעשות עם כול החוכמה האדירה הזאת פה בעולם הזה במחשבה דיבור או מעשה כהוראה
מלשון תורה ועובדין מעשיים, - ואז עולה לאדם העוסק בדברים האלו כול עסק התורה שלו
בפנימיות הזה עסק בחוכמות חוץ מטופשות.
כי כול שמעשיו מרובים מחוכמתו חוכמתו מתקיימת וראשית חוכמה יראת השם ואיזהו חכם הרואה את הנולד וככה מנהגים גם את אלו החוכמות.