כ"ה בתמוז ה'תרס"ט - י"ט בסיוון ה'תשנ"ה

הרב שאול בן הרב בנימין ישראלי, נולד בעיר סולצק לאביו ששימש כרב העיירה קוינדוב. הרב למד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה שהיתה תחת ניהולו של הרב יחזקאל אברמסקי. למרות האיסור מצד השלטונות ללמד תורה, אביו הלך ולימד תורה במסירות נפש ואף שילם על כך כשהוגלה לסיביר. הרב ישראלי חי בצל השלטון הקומונסטי שבעטיה נאלץ לגלות ממקום למקום כדי ללמוד תורה: מסלוצק עבר למניסק שם למד תורה במחתרת, כשניסה הרב ישראלי לצאת מברית המועצות הוא נתפס על ידי משמר הגבול הפולני ונעצר כדי להצילו מגזר דין מוות על ידי הסגרתו חזרה לרוסים פנה לרב קוק, וביחד עם רבנים אחרים שפעלו למענו זכה הרב ישראלי לקבל אישור עליה לארץ.

בשנת ה'תרצ"ד עלה הרב ארצה ולמד בישיבת מרכז הרב, למד חברותא עם הרב חרל"פ ונבחר על ידי הרב קוק להיות אחד מהשלשה שהכינו איתו את השיעור הכללי.  לאחר כארבע שנים קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ ומהרב איסר זלמן מלצר, ונבחר להיות רבה של כפר הרא"ה, הוא נשא לאשה את בת דודתו. שם בכפר הרא"ה עיצב הרב אורח חיים של ישוב שומר תורה ומצוות שהיה דוגמא אישית לישובים אחרים. בתקופה זאת בירר הרב ישראלי את הלכות המצוות התלויות בארץ ומאוחר יותר גם עסק בהוראה בישיבות התיכוניות של גמרא וכן של "מחשבת ישראל".

לאחר קום המדינה היה הרב ישראלי חבר בין חבורת רבנים שעסקה בהשפעת הצביון היהודי על המדינה, הוא עמד במאבקים על אופיה היהודי של המדינה. בשנת התשי"ג מונה הרב ישראלי כחבר במועצה המורחבת של הרבנות. בשנת ה'תשכ"ה מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני הגדול ומאותה שנה ואילך עזב את הרבנות בכפר הרא"ה והתגורר בירושלים. בד בבד משנת תשי"ט היה הרב מעביר שיעור כללי בישיבת מרכז הרב שנמשך משך שלושים ושש שנה. עם פטירתו של הרב צבי יהודה מונה יחד עם הרב אברהם שפירא לראשות הישיבה.

הרב שאול ישראלי עסק בהלכות המתחדשות בבנין הארץ ובנין המקדש. הרב הקדיש שו"ת שלם (עמוד הימני) העוסק בנושא קדושה ומלכות, בנושא המקדש, הסנהדרין, הלכות מדינה וכו'.  הרב נמנה על הלוחמים הגדולים למען שלמות הארץ וחתם על סירוב פקודה לפינוי מחנות וישובים יהודים מיהודה ושומרון.