כ"ז בניסן ה'תקפ"ד - י"ט בסיון ה'תרנ"ח

הרב שמואל מוהליבר נולד ליד וילנה לפני כמאתיים שנה (התקפ" ד) למשפחת רבנים. אביו היה ת"ח וגם סוחר. בגיל שמונה עשרה למד בישיבת וולוז'ין והוסמך לרבנות. בתחילת ימיו עבד כסוחר ומשלא הצליח פנה לעולם הרבנות והיה לרב בעיר הולדתו (ליבוקיה) ולאחר מכן בקהילות בפולין ובליטא.

מכיוון שהיה הרב מעורב בעולם הזה ובניסיון בניהול משק הוזמן להשתתף באסיפת הרבנים וראשי המשכילים. הרב כתב הרבה מאמרים תורניים, וכן המריץ את העיסוק בהלכות ארץ ישראל, הוא היה כמגשר בין המסורת לבין ההשכלה. בעקבות פעילותיו והתרמותיו למען ארץ ישראל ולמען הישוב היהודי בארץ, הוכר הרב כאחד מאבות הציונות הדתית. הרב הקים את תנועת בני ציון שפעלה למען עליה לארץ ישראל ברוח המסורת. הרב ניסה לדבר על לב תנועת כל ישראל חברים כדי שיקימו ישובים בארץ ישראל, ומשנענה בשלילה נפגש עם הברון רוטשילד ובעקבות כך תרם הנדיב כסף והוקמה המושבה 'עקרון' שלימים שינתה את שמה למזכרת בתיה על שם אמו של הברון.

הרב היה שותף פעיל בתנועת חיבת ציון ובליווי התושבים בארץ ישראל, הוא היה אחד התומכים בהיתר המכירה בשנת התרמ"ט, ואיחד סביבו את היהודים למען ארץ ישראל, משכילים, חילוניים, דתיים וחרדים.

לטענת אחרים שטענו שהעיסוק בארץ ישראל סותר את האמונה בביאת המשיח, התנגד הרב ואמר שהוא מאמין גדול במשיח, אך כמו הרב קאלישר, גם הוא סבר שהגאולה תבוא בדרך הטבע קמעא קמעא ואין צריך להמתין למשיח בשביל לקיים את המצוות (וכך נראה שהוא הדין לגבי בניין המקדש). הרב נפטר בי"ט סיון ה'תרנ"ח (1898) ולימים הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונקברו במזכרת בתיה. 

המכון לכהנים - "נזר הקודש"