ילדותו של משה כמשפיעה על מנהיגותו
נכתב על ידי דביר, 9/3/2010
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ ....
וישְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת-קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל-מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה.
וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת....
ישראל עבדו את העגל ומשה יורד מהר סיני ושני לוחות בידו.
יהושע שומע את קול העם ואומר למשה שקול מלחמה במחנה (כנראה הוא לא ראה מה קרה בנתיים במחנה),
אך משה אומר שאין זה קול מלחמה, אלא קול ענות. (אונקלוס מתרגם "קל דמחיכין") וכשהוא קרב הוא רואה את העגל והמחולות ואז שובר את הלוחות.
למה יהושע לא מזהה את הקול ומשה כן?
כי משה גדל כנסיך בארמון של מלך מצרים ושמע את הקולות הללו, ואחרי כמה שנים ואחרי שהתעלה לדרגה הגבוהה (לפני זמן מועט) הוא שומע את הקולות הרדודים שהוא שמע בילדותו וכנראה רצה לשכוח אותם...
ועוד יותר הוא מבין שבמצב כזה (עגל ומחולות) התורה לא שלמה, והתורה לא יכולה להתחבר לקול שכזה ומעשים כאלה.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
