לקט מביאור שד"ל לפרשות אחרי מות וקדושים

אחרי מות

טז,ח: וגורל אחד לעזאזל: מהו 'עזאזל'? שד"ל: "נראה שהיה מקודם של (אולי צ"ל: שם) האל הרע, השטן, אל עז, ומילת עזאזל מן עז: עז אל, והמאמינים באחדות האל שלא האמינו במציאות האל הרע, נשארה אצלם המילה הזאת להוראת הרע הגמור והאבדון, על דרך שאומרים היום 'שטן' להורות על כל רעה גדולה ועל האבדון". מעניין.

יז,יג: יצוד ציד חיה ... ושפך את דמו וכסהו בעפר: מדוע יש לכסות את הדם בעפר? שד"ל: "שלא יישאר דם ויחשוב מי שרואה אותו שהוא דם בני אדם ושנשפך דם נקי בארץ ישראל, שהיא קדושה". למדנו שלדעת שד"ל כיסוי הדם הוא חובה רק בארץ ישראל.

יח,ו: איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערווה: מדוע אסורה התחתנות עם קרובי משפחה? שד"ל: "אם היו מותרים, תהיה לקיחת נשים מתמעטת ... אסורות בעבור הצלחת הבית ותיקון המידות והצלחת המדינה. ... שאם הייתה האחות מותרת היו רוב בני אדם נושאים אחותם, והייתה כל משפחה כעם בפני עצמו, ולא היו המשפחות מתחתנות ומתערבות זו בזו, ולא הייתה האומה לעם אחד, אלא לעמים רבים בלתי קרובים זה לזה ובלתי אוהבים זה את זה". מעניין מאד.

יח,יז: ערות אשה ובתה לא תגלה ... זמה היא: מהי 'זימה'? שד"ל: "זמם נאמר על מחשבה שמסתירין אותה ... רסן שחוסמין בו פי הבהמה ... ובעריות לא נקראת זימה אלא ערוות אשה ובתה, כי הוא מעשה מתועב כל כך, שהעושה אותו מוכרח להסתירו". מעניין.

קדושים

יט,ט: לא תכלה פאת שדך: מדוע נסמכה מצוות פאת השדה לאיסור אכילת הזבח ביום השלישי? שד"ל: "ציווה שתהיה אכילת הזבח ביום אחד או בשניים כדי שיצטרך לקרוא לזבחו אנשים אחרים שיאכלו עמו ... וזה מביא למעשה צדקה וחסד, דומה להנחת הפאה בשדה". חסד – הוא הנושא המרכזי כאן.

יט,יג: לא תעשוק את רעך ולא תגזול: מה ההבדל בין עושק לגוזל? שד"ל: "העושק אינו נוטל מיד זולתו, אבל מעכב לעצמו מה שחייב לו", ואילו גוזל לוקח מה שאצל חברו. מעניין.

יט,יח: לא תקום ולא תיטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך: מה הקשר בין נקמה ואהבת הזולת? שד"ל: "כמו שאתה לא תחפוץ שאחרים ינקמו ממך, כן לא תקח נקמה מרעך ... וכן בכל עניין, תאהב לרעך מה שתאהב לעצמך". וכן על הפסוק "ואהבת לו כמוך (פסוק ל"ד) מבאר שד"ל: "התנהג עמו כפי שתחפוץ שינהגו אחרים עמך". עקבי, הגיוני ולבבי.

יט,כח: וכתובת קעקע לא תתנו בכם: מהו 'קעקע'? שד"ל: "קרוב לשורש תקע ושקע". מעניין.

כ,ד: ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם: מיהם 'עם הארץ'? שד"ל: "הם בני המשפחה, וכמו שאומר אחר כך (פסוק ה') 'ובמשפחתו".  סביר שבני המשפחה מכירים את מעשיו הרעים, והם חבים באחריות.

שבת שלום, שבת של טוב, קדושה, ריבוי אהבת העם, בגלוי ובחסד, בלא עושק, עם אהבת הזולת והמשפחה, אורן, בן וכו'.