תורה למעשה – פרשות אחרי מות וקדושים
אחרי מות
טז,כט:
והיתה לכם לחוקת עולם, בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם: תורה למעשה:
לעולם, בעשירי בחודש השביעי (י' בתשרי) יש לענות הנפש בייסורים כנים ועמוקים של
חשבון נפש על חטאינו כלפי ה'. כדי לפַנות את עצמנו לחשבון נפש זה, אסורה עלינו ועל
הנוכרים הגרים עמנו כל מלאכה הנעשית בימים רגילים. דין זה נוהג לעולם, בלי קשר אם
יש כהנים מְכהנים, בין אם אין. אם יש כהנים מְכהנים ומשוחים ומופקדים על כך (ואשר
ימלא את ידו; פסוק לב), הרי שיש להם תפקיד נוסף – לטהר את המקדש, אוהל מועד, המזבח
והעם, וכל זאת רק פעם אחת בשנה, בעשירי בחודש השביעי (לג-לד).
יח,ו:
איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה: תורה למעשה: אין להתקרב
בכוונה ולראות ערוותו של קרוב משפחה (כי זה גורם להגברת יצר המין ועלול להביא
למשכב אסור). קרובי המשפחה הם: אב, אם, אחות, נכדה, אשת האב, אחות מן האב (אף
שאינה מאמך), אחות אב, אחות אם, אח האב ואשתו, כלה (אשת הבן), אשת האח, אשה ובתה,
אשה ונכדתה, אשה ואחותה יחד בחיי האשה, אשה נדה. אין להעניק זרע לאשת איש (כ)
ולעבודת אל המולך (כא). אין לשכב זכר עם זכר (כב), ולא לתת זרע לבהמה (כג). אשה לא
תאפשר לבהמה להרביע אותה (כג), כלומר לנסות להזריע בה את זרעו.
יח,ל:
ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם: תורה למעשה: יש
להציב שמירה וגדר (סייג) בפני עבירה של איסורי משכב עם נשים האסורות לך, בנוסף
לאיסור עצמו, המביא לטומאה. הגָדר הוא גילוי יָזום של הערווה (ו-יט), העלול לגרום
את האיסור עצמו.
קדושים
יט,ב:
קדושים תהיו, כי קדוש אני ה': תורה למעשה: חובה עלינו להשתדל להיות בקדושה,
כדי להידמות לקדושת ה'. קדושה זאת מתבטאת בהתנהגות הולמת כלפי אדם ואלוהים,
המרוממת את האדם למדרגה אלוהית של קדושה. אלו הן הפעולות המסייעות להשגת הקדושה:
יראת ההורים (ג), שמירת השבת (ג), אי פנייה אל אלילים ואי עשיית אלוהי מסכה (ד),
אכילת זבח שלמים שהוקרב לה' ביום ההקרבה ולמחרתו (ו), להשאיר פאה מן השדה לצורך
עניים וכן להשאיר את לקט הקציר (ט), להשאיר את עוללות הכרם והפֶרֶט לעניים ולגר
(י), לא לגנוב, לא להכחיש אמת ולא לשקר (יא), לא להישבע בשם ה' לשקר (יב), כי בכך
נגרם חילול ה', לא לעשוק (למנוע תשלום המגיע לאחר), לא לגנוב ממנו ולא לדחות למחרת
את שכרו (יג), לא לקלל אפילו חרש, ולא לתת מכשול לפני עיוור (יד), שופט לא יגרום
עוול במשפט, כגון להעדיף את גרסת העני מרחמים או גרסת העשיר מחנופה לו, אלא לשפוט
בצורה עניינית ובצדק (טו), לא לרכל על אף אחד מעמך ולא להפקיר את האחר שיתמודד
לבדו עם צרתו (טז), לא לשנוא את האחר אפילו בלב, ולהוכיח אותו על חטאו, שמא עונש
חטאו יחול עליך (יז), לא לנקום על מה שעשה לך חברך רעה, בלי כוונה, ולא תזכור לו
את חטאו, אלא תאהב אותו כאילו אתה עשית חטא זה כלפי עצמך, בלא כוונה (יח). שמירת
חוקי ה' מסייעת להגיע למדרגת קדושה: לא לאפשר כלאיים בהרבעת בהמתך, זריעת שדך ובגד
שהנך לובש (יט). כל הפעולות האלה מסייעות להגיע לקדושה ולהתקרב לדרגת קדושה
אלוהית.
יט,כג:
וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו: תורה למעשה: אלה הן
מצוות נוספות ("וכי תבואו" – עם וו החיבור לעניין הקודם, "קדושים
תהיו") המסייעות להגיע לדרגת קדושה, וקיומן מתחייב החל מכניסת העם לארץ
ישראל: להסיר ולא לאכול את הפרי בשלוש שנותיו הראשונות של העץ משעת נטיעתו, בשנה
הרביעית להלל את ה' בפירות אלה (כד), והחל מהשנה החמישית אפשר לאכלו ולהוסיפו
למחסן, כאילו הוא תבואה (כה), לא לאכול בעל חיים יחד עם דמו (כו), לא לנחש בכשפים
(כו), לא לגלח את קצוות הראש והזקן (כז), לא לשרוט את הבשר ולעשות כתובות קעקע
בגוף (כח), לא לבטל את קדושת בתך בכך שתגרום לה להיות זונה (כט), לשמור את השבת
ולירוא מן המקדש (ל), לא לפנות אל קוסמים למיניהם בתוך כדי עבודת אלילים (לא), יש
לכבד ולסייע לזקן ולירוא מה' (לב), לא להונות גר (אדם נוכרי) שגר בארץ ישראל (לג),
יש לאהוב את הגר כפי שאתה אוהב את עצמך (לד), לא לגרום עוול במשפט ובמסחר (לו).
שמירת כל החוקים והמשפטים האלה וביצועם, היא ציווי מאת ה'.
כ,ב: אשר
יתן מזרעו למולך – מות יומת: תורה למעשה: עוד מן הדברים המביאים למדרגת
קדושה: הנותן מזרעו למולך, בין אם הוא אזרח ותושב בין אם הוא גֵר, יומת ברגימת
אבנים על ידי תושבי המקום ("עם הארץ"), ואם יתעלמו מכך התושבים – ה'
ימית אותו ויכרית את משפחתו ואת תומכיו ("הזונים אחריו") המושפעים ממנו
(ה), וכן יכרית ה' מי שיפנה אל מכשפים
בעבודת אלילים (ו). אין לקלל הורים (ט), לא לשכב עם אשה נשואה לאחר (י), לא לשכב
עם אשת אביך (יא) ועם כלתך (יב), אסור משכב זכר עם זכר (יג), אסור להתחתן עם אשה
ואמה יחד (יד), אסור להעניק זרע איש לבהמה (טו), אסור לאשה לקבל זרע בהמה (טז), אסור
להתחתן עם אחותך (יז), אין לשכב עם אשה נידה (יח), אין לראות את ערוות דודתך (אחות
אם או אחות אב) ולא לשכב עמה (יט-כ), לא לשכב אם אשת אחיך (כא). שמירת כל החוקים
האלה יאפשרו את הישארות העם בארץ ישראל (כב). אין לנהוג כמנהגי וחוקי הגויים תושבי
הארץ לפני הגיענו אליה (כג). יש להבדיל בין מאכלים מותרים ואסורים לנו (כה). כל
הדברים האלה יאפשרו לנו להיות קדושים במדרגת הקדושה האלוהית (כו). אם איש או אשה
יעסקו בכישוף בסיוע אלילים (אוב וידעוני) – יומתו ברגימת אבנים (כז).