וענין זה הי' אצל כל בנ"י, שכשם שגזירת המן, "להשמיד גו' את כל היהודים", חלה על כל בני ישראל, כך היתה גם תנועת המס"נ אצל כל היהודים, אפילו קל שבקלים. ועוד זאת, שענין המסירת נפש הי' אצלם לא רק בזמנים מיוחדים בשנה, כמו ביוהכ"פ בעת נעילה, או בשבת ויו"ט, אלא גם בימות החול, בכל השנה כולה, הן בקיץ והן בחורף, בכל שינויי המצבים שבמשך השנה כולה.

וכשם שהי' "בימים ההם" – כך צריך להיות גם "בזמן הזה":

ענין המס"נ הוא לא רק בזמן ומצב מיוחד שדורש מסירת הנפש והגוף כפשוטם, שאז מתעוררת הנקודה הפנימית שבכאו"א מישראל לעמוד בתנועה של מס"נ אפילו ביום חול, אלא – כפי שנאמר במגילה: "קיימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם גו' בכל דור ודור",　 היינו, שבכחו של כאו"א מישראל, אנשים ונשים נער וזקן "בכל דור ודור", להתעלות למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן, ולעמוד בתנועה של מס"נ בפועל – גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה, ואפילו לא שבת ויו"ט, ובמקום שאינו בית-כנסת או ישיבה, אלא בלכתו ברחוב, או בשעת אכילתו ושתייתו, "בכל דרכיך".

ואדרבה – יש עילוי "בזמן הזה" לגבי המעמד ומצב "בימים ההם":

בימים ההם – הי' צורך בהסרת הטבעת של אחשורוש ונתינתה להמן כדי לעורר את בנ"י לתנועה של מס"נ, ואילו בזמן הזה – בכחו של יהודי לעמוד בתנועה של מס"נ בהיותו במעמד ומצב שהקב"ה נותן לו כל צרכיו בהרחבה, בני חיי ומזוני רויחי, ואעפ"כ, בראותו שהיצר הרע משחק עמו, הנה גם בהיותו באמצע עניניו, באכילתו ובשתייתו, בלכתו ברחוב, בהיותו על משרתו, במשרדו, כשמתעסק אפילו עם אינו-יהודי – יכול הוא להזכר לפתע ש"אין עוד מלבדו", ולהעמיד את עצמו בתנועה של מס"נ בפועל, היינו, שמוכן ומזומן בפועל, שלא לעבור אפילו על דקדוק קל של דברי סופרים, ולקיים רצון הקב"ה בכל הפרטים – אף שלפני רגע אחד דיבר בענין של מסחר, או ענין אחר הקשור עם המשרה שעוסק בה.

(ע"פ תורת מנחם חי"ג עמ' 303 ואילך)

לעילוי נשמת

ר' גבריאל ב"ר אברהם ע"ה

נלב"ע ביום הפורים י"ד אדר ה'תשע"א

　*