בס"ד                                                                                                                       י"ב  באדר תשע"ז

                                      משנכנס אדר מרבים בשמחה - פורים שמח!

                   ליקוטי אור - בפרשה - תצוה - שבת זכור

  " וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד   "(כז, כ)

בהתאם לציווי האלוקי משה רבינו ע"ה מצוה את בני ישראל שייקחו אליו שמן זית זך, היינו נקי וטהור בשביל

להדליק את מנורת המאור. וכנודע, למנורה היו שבעה קנים כמובא בפרשת בהעלותך, שנאמר (במדבר ח, ב):"

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת", כאשר הנר האמצעי נקרא 'פני המנורה' והוא בעצם נר התמיד

שבפרשתנו שהיה דולק כל הזמן, וממנו היו מטיבים ומדליקים את הנרות. וזהו נר התמיד יש להדליק על ידי

שמן זית זך כתית למאור כנ"ל, היינו הטיפה הראשונה שיוצאת מהזית שהיא בלי שמרים, כמו שאמרו חז"ל

(במנחות פו): מגרגרו בראש הזית, וזה השמן כשר למנורה, לעומת השמן השני שפסול למנורה וכשר למנחות.

וכבר הקשו המפרשים על כך שנאמר 'ואתה' ולא משה ככתוב בשאר פרשיות התורה. ועוד יש לדקדק, למה

לא נאמר: אתה תצוה וכו'. וכן למה נאמר 'תצוה' ולא צו שהוא מלשון זירוז. ועוד, מהי כוונת הכתוב 'ויקחו'

שהרי לכאורה היה צריך לומר וייטלו (ויביאו) אליך כבתרגום, היינו למשה רבינו ע"ה, כמו שפירש הרמב"ן ז"ל:

הטעם 'אליך' שיביאוהו לפניו הוא (היינו משה) יראנו אם הוא זך וכתית כראוי. ואם כן, יש לנו להבין מה רצה

לרמוז לבני ישראל בזה שאמר להם ויקחו אליך, היינו מה הם צריכים לקחת לעצמם ממש ולהביאו למשה

מלבד פשט הפסוק, היינו שהביאו שמן כשר למנורה כנ"ל. ועוד תמוה, מדוע בני ישראל הביאו את השמן

למאור למשה דייקא ולא לאהרן, ואם תאמר שרק משה יודע להבחין ולהבדיל האם השמן כשר למנורה כנ"ל,

שהרי היה לו אפשר ללמד את אהרן הכהן, מה עוד שהוא שהיה ממונה על הטבתם והדלקתם של הנרות,

כמו שכתוב (במדבר ח, ב): "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת".

והקדים מה שראה ראיתי בספר 'קול אליהו' של הגר"א (הגאון מווילנא) זצק"ל: שפרשת תצוה שהיא גם 'שבת

זכור', היינו זכור את אשר עשה לך עמלק בצאתך ממצרים, תצא לרוב בשבת לפני פורים. ודע, שזו המלחמה

עם עמלק היא מדור לדור ואינה רק לתקופה או זמן מסוים. כי בכל דור ודור מופיע זרעו של עמלק, למשל בזמן

גלותנו במלכות פרס, המן הרשע שהיה מזרעו רצה לכלותינו, כמו שכתוב (אסתר ג, י"ג): "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד

אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד", אך על אפו ועל חמתו הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

ואם אפשר לומר, בסייעתא דשמיא, דידוע שמשה רבינו ע"ה כל נשמות בני ישראל כלולים בו, ככתוב בזוהר

(זוה"ק  ג רטז): שהתפשטות של משה בכל דור ודור בשישים ריבוא נשמות בני ישראל. וכן מובא בגמרא שבכל

תלמיד חכם יש ניצוץ של משה רבינו (שבת קא). וזה שנאמר 'ואתה' היינו בגוף שני, ולא אמר במפורש 'משה'

כי רצה לרמוז אולי על צדיק האמת שבכל דור ודור, שהוא בחינת משה רבינו ע"ה, היינו שכל נשמות ישראל

כלולים בו. ולכן גם לא נאמר אתה תצוה אלא ואתה, כי זה בבחינת ואלה, היינו מוסיף על הראשונים, כלומר

שבכל דור ודור יש בחינה של נשמת משה רבינו ע"ה, שמוסיף והולך בסוד העיבור והגלגול.  

וזה צדיק הדור הוא בבחינת נר תמיד שהיה דלוק מיום ליום במנורה, היינו פני המנורה כנ"ל, כפי שגם נרמז

בשמו של משה במילואו דהיינו: מ"ם ש"ין ה"א(454=345+101+7+1) עם האותיות והכולל עולה בגימטרייה

'תמיד'(=454), ועוד גימטרייה משה(=446) עם הכולל עולה כמניין 'פני המנורה'(=446) כנ"ל. וזה הנר המערבי

שכל נשמות ישראל מעורבים וכלולים בו, כפי שבעזר החונן לאדם דעת נבאר בפרשת בהעלותך אם ירצה ה'.

כי הנשמה היא בבחינת נר, כמו שכתוב (משלי כ): "נר ה' נשמת אדם".

וזה שנאמר 'תצוה' ולא צו היינו מלשון צוותא והתחברות, רצה לרמוז אולי שצדיק הדור מתחבר ומתקשר

עם כל נשמות בני ישראל, כי הם כלולים בו כנ"ל. אבל גם בני ישראל צריכים להתחבר ולהתקשר עם הצדיק

שהוא בחינת משה רבינו ע"ה כנ"ל, כי על ידי שהם מתחברים ומקשרים עצמם לצדיק, לתורותיו, לעצותיו,

אזי הם מאירים את נשמתם שנמצאת בשכלם, דהיינו במוח, כידוע. וזה על ידי התורה, המצווה והתפילה,

היינו בני ישראל צריכים לקשר עצמם לצדיק בעת לימוד התורה והתפילה. ולפי זה נבין למה נאמר 'ויקחו'

ולא ויביאו, כי זה בבחינת (הושע יד, ג): "קחו עמכם דברים", ודרשו חז"ל (שמו"ר לח, ד): אין דברים  אלא דברי

תורה, שנאמר: ( דברים א): "אלה הדברים אשר דבר משה". אמרו לו (ב"י): אין אנו יודעין. אמר להם (ה'):

בכו והתפללו לפני ואני מקבל!.

וזה שנאמר 'אליך' דווקא ולא לאהרן כי הארת נשמם בני ישראל תלויה בך, כי בך הם כלולים כנ"ל. כי ברגע

שאתה מאיר את נשמתם, כמו שכתבנו , אזי הם מאירים אותך חזרה, כמובא במדרש (תנחומא ו): אמר לו

הקדוש ברוך הוא למשה: לא שאני צריך לנר, אלא ויקחו אליך – בשבילך!, רצה לרמוז לו כי על ידי זאת

נותנים לצדיק כוח להחליש את היצר הרע שבקרבם, שהוא בבחינת קליפת עמלק שעיקר מטרתה להכניס

באדם ספקות באמונה חלילה, כי 'עמלק'(=240) בגימטרייה 'ספק'(=240), כמו שדרשו חז"ל (שמו"ר לו, ג):

הרבה פעמים שאדם מחבב בלבו לעשות מצוה, ויצר הרע שבתוכו אומר: מה לך לעשות מצווה ומחסר את

נכסיך? היינו מכניס בלבו ספק שמערער את אמונתו לקיים את התורה והמצווה, ועקב כך אפשר שהאדם אט

אט יתרחק מדבר ה' יתברך, חס ושלום, ה' יצילנו מקליפת המן ועמלק ויזכנו לקדושת מרדכי ואסתר. פה

עמד קנה מפאת חוסר זמן, עקב לידת בני שמעון הי"ו, ה' הטוב יגדלו לתורה וליראת שמים טהורה, ויהיה

מאורם של ישראל עד כי יבוא גואל.

                       פינת העצה - מתורותיו של רבי נחמן מברסלב

אי אפשר לבוא לאמונה שלמה שהוא עיקר הכול, והיא כלליות הקדושה, כי אם על ידי התרקבות לצדיקי אמת,

כי כל עיקר אמונת ישראל ממשיכין הם להדור, וכו' (סימן צדיק, אות לה). הצדיק האמת הוא הנקודה הכללית

של כל ישראל; על כן העיקר הוא ההתקשרות לצדיקים, ולדבר עמם ביראת שמים, והם יאירו ויעוררו את לבו

ע"י נקודתם הקדושה הכללית, וכו' (שם, אות מב). הצדיק האמת הוא בחינת משה, והוא כלול בשלושה אבות,

והוא ממשיך כל השלוש השפעת, שהם בחינת: באר ענן ומן, שהם בחינת: אכילה שתיה ומלבושים. והוא לוחם

תמיד מלחמות ה', כי הוא לוחם כנגד קליפת עמלק, שהוא פגם הברית שנמשך ממנו, והצדיק מכניע אותו

ואת כל הצרים הרודפים את חלושי כח שבישראל, ומחזק אותם לעבודת ה' יתברך, וממשיך אותם לבחינת

תיקון הברית, וכו' (שם, אות נג). ועיין שם עוד בהרחבה באות עב, עו, צו, קו, קח, קיב, קיד, ומשם בארה כי אין

כאן המקום להאריך בזה.

                                                          "נר ה' נשמת אדם "

  מוקדש, לע"נ מור-זקני מסעוד עמאר בן תמו ז"ל, נלב"ע בי"ד במרחשוון התשע"א, תנצב"ה

                ולע"נ מרת-סבתי רחל ילוז בת עישה ע"ה, נלב"ע בא' באדר התשס"ז, תנצב"ה

                       ולע"נ מור-דודי אהרן(ילוז)שקד בן רחל ז"ל, נלב"ע בב' בכסלו התשנ"א, תנצב"ה

                              ולע"נ יעקב(ינקי) לוי בן גיטה ז"ל, נלב"ע בכ"ד בשבט התשע"ד, תנצב"ה

                        ולע"נ הני רביב בת קלרה ע"ה, נלב"ע בי"א באדר ב' התשע"ו, תנצב"ה

            ולע"נ מר יוסף בעדאש בן נוארה ותשובה ז"ל, נלב"ע בי"ח במרחשוון התשע"ו, תנצב"ה