בנוגע לכל עניני התורה ישנו הציווי "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (מארז"ל – הובא בפירש"י עה"ת דברים כו, טז), ובפרט בנוגע לפורים ישנו תורת הבעש"ט (כש"ט – הוצאת קה"ת – הוספות סי' עח) על מאמר המשנה (מגילה רפ"ב) "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" – שהקורא את המגילה וסבור שזהו מאורע שאירע בעבר "למפרע", בזמנו של אחשורוש שמלך בשושן הבירה ואינו נוגע אצלו בחייו, לא יצא – היינו לא השלים את תכלית קריאת המגילה.

אך הביאור בזה נרמז כבר בתחילת המגילה, בשם "אחשורוש" שעליו אמרו רז"ל (הובא במאו"א א, קפב) ש"אחשורוש זה הקב"ה – שאחרית וראשית שלו". היינו שראשית ואחרית הוא בענין הזמן עבר הוה עתיד, והקב"ה הוא בעל הבית על כל הזמנים באופן שהופכים לדבר אחד ממש, כפי שהוא בתיבת אחשורוש, תיבה אחת. ומכיון שכן הוא אצל הקב"ה, הרי הוא נותן כח לכל איש ישראל, שבימי הפורים יהי' אצלו גם קריאת המגילה כפשוטה וגם קריאתה באופן ש"כחדשים".

(ע"פ 'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ב ח"ב עמ' 946 ואילך)