את הפסוק "וימי בימי אחשורוש" שבתחילת מגילת אסתר פירשו בגמרא (מגילה י, ב): "כל מקום שנאמר . . ויהי בימי, אינו אלא לשון צער . . ויהי בימי אחשורוש וכו'".

גם לפי הפירוש ש"ויהי בימי אחשורוש" קאי על הקב"ה "שאחרית וראשית שלו" (מדרש חז"ל, הובא במאו"א א, קפב), עדיין נאמר "ויהי לשון צער".

בזמן שבית המקדש הי' קיים הי' גילוי אלוקות בעולם, ולא הי' צריך לחפש סימנים ומשלים ממלכות בשר ודם ועד לבני נח כדי לרמז על מלכותו של הקב"ה. רק בזמן הגלות כאשר "אותותינו לא ראינו" (תהילים עד, ט) יש צורך לחפש דוגמאות מאחשורוש כדי ללמוד על מלכותו של הקב"ה שאחרית וראשית שלו.

(ע"פ 'תורת מנחם' חנ"ה עמ' 319 ואילך)