פנינה יומית...ט אדר
|
|
|
יום שלישי ט' אדר - תצוה
"ויהי בימי" – לשון צער – כבר בהתחלת המגילה! את הפסוק "וימי בימי אחשורוש" שבתחילת מגילת אסתר פירשו בגמרא (מגילה י, ב): "כל מקום שנאמר . . ויהי בימי, אינו אלא לשון צער . . ויהי בימי אחשורוש וכו'". ויש לבאר בדרך הדרוש, שהצער שישנו בפסוק, הוא תיכף בלימוד הפסוק עצמו, עוד לפני שלומדים את כל סיפור המגילה וגזירת המן: תיכף כשקוראים בפסוק "ויהי בימי אחשורוש" – כבר ישנו ענין של צער מעצם זה שנמצאים בגלות, תחת מלכות אחשורוש, ולא תחת מלך מבית דוד! ויש להוסיף: גם לפי הפירוש ש"ויהי בימי אחשורוש" קאי על הקב"ה "שאחרית וראשית שלו" (מדרש חז"ל, הובא במאו"א א, קפב), עדיין נאמר "ויהי לשון צער". והטעם לזה: בזמן שבית המקדש הי' קיים הי' גילוי אלוקות בעולם, ולא הי' צריך לחפש סימנים ומשלים ממלכות בשר ודם ועד לבני נח כדי לרמז על מלכותו של הקב"ה. רק בזמן הגלות כאשר "אותותינו לא ראינו" (תהילים עד, ט) יש צורך לחפש דוגמאות מאחשורוש כדי ללמוד על מלכותו של הקב"ה שאחרית וראשית שלו. וזה עצמו, שצריך להמשיל את מלכותו של הקב"ה למלכותו של אחשורוש כדי להבין אפס קצהו של גדלותו של הקב"ה, הרי זה ענין של צער והוכחה על תוקף הירידה בגלות. (ע"פ 'תורת מנחם' חנ"ה עמ' 319 ואילך) |
