לקט מביאור שד"ל לתורה – פרשת תרומה

כה,ב: ויקחו לי תרומה: מדוע דווקא עתה (במדבר, ולא עם כניסתם לארץ) התורה מצווה על בניית המשכן? שד"ל: "אחר שקיבלו עליהם המשפטים והתורות, והיה ה' בישורון (בישראל) מלך, ראוי שיעשו לו מקדש, כאילו מלכם שוכן בתוכם, כי יהיה סיבה חזקה לשמירת האחדות באומה והתמדת דבקותה בתורה ... לא רצה ה' שימתינו לעשות לו מקדש עד שיכבשו ויחלקו את הארץ, ... וציווה לעשות משכן מיטלטל, שגם בבואם אל הארץ יוכלו להקימו בכל מקום שירצו לפי צורך השעה, (ואכן) המשכן הזה שימש שמונים שנה וארבע מאות שנה עד שנבנה הבית בימי שלמה". למשכן יש מטרה נוספת על עבודת ה', והיא דבקות ואחדות האומה, סביב נושא אחד מרכזי – התורה.

כה,ב: ויקחו לי תרומה: מי לוקח את התרומה? שד"ל: "אנשי האומה הממונים לכך ייקחו משאר האומה ויקבלו מידם מה שיתנדבו". הנדיבים אמנם נותנים, אך יש גבאים מיוחדים הלוקחים ומביאים למשה. פשט.

כה,יח: ועשית שניים כרובים: מהו 'כרוב'? שד"ל: "רכב אלוהים, כטעם 'וירכב על כרוב' (תהלים יח,יא)". הכרובים על ארון העדות הן כעין קשר תחבורתי בין שמים וארץ.

כה,כה: ועשית לו מסגרת טופח סביב: מהי 'מסגרת'? שד"ל: "למעלה (על השולחן) לסגור בעד מה שעל השולחן לבלתי יטול ממנו דבר". המסגרת אינה מסמלת גבולות סביב בלבד אלא גם סגירה, שלא ייקחו דברים מהשולחן. מעניין.

כו,יד: ועשית מכסה לאוהל עורות אילים מאודמים, ומכסה עורות תחשים מלמעלה: האם לאוהל היה מכסה אחד או שניים? שד"ל: "לדברי ר' יהודה שמכסה אחד היה (שחציו עורות אילים וחציו עורות תחשים), כך היה ראוי להתאים (אולי הכוונה להטעים, בטעמי המקרא) הפסוק הזה: 'ועשית מכסה לאוהל עורות אילים מאודמים ומכסה עורות תחשים, מלמעלה'". שד"ל מסביר את ר' יהודה בכך שהתורה מפרשת את מיקום המכסה, "מלמעלה", אך המכסה אחד הוא. ההבנה הפשוטה שלי היא, שעורות התחשים היו למעלה מעורות האילים, ולמעשה היו שני מכסים.