פרשת משפטים

פרשת המקדש

תשים סנהדרין אצל המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. שואל רש"י: 'למה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח? - לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש! (ומקור דבריו במכילתא דרבי ישמעאל יתרו).

הדבר תמוה מצד עצמו, שכך מתואר במשנה סנהדרין יא, ב: 'שלשה בתי דינין היו שם: אחד יושב על פתח הר הבית, ואחד יושב על פתח העזרה, ואחד יושב בלשכת הגזית'. לאור האמור, נוכחות הסנהדרין במקדש עלולה להפריע על סדרי העבודה ואוירת הקדושה שבמקום, שכן, נוכחותם של שופטים ושוטרים, בעלי דין ועדים, ושאר אנשי מריבה ומחלוקת בשלשה מקומות שונים בחצרות המקדש, יוצרת אוירה של חולין, וזאת, דווקא במקום שצריך להשרות רגיעה ורגש של קדושה.

מאידך גיסא, העבודה במקדש עלולה להפריע ליושבים בלשכת הגזית. הרי  הלשכה שוכנת בעזרה מצפון למזבח, נמצא, שהאש והעשן והקולות העולים מתוך העזרה, וכך ברכת כהנים, ושירת הלויים, הנגינה ותרועת החצוצרות, המגריפה וכד', כל אלה יש בהם כדי להפר את הריכוז הנדרש לחברי הסנהדרין, העוסקים בעניני נפשות ובדברים העומדים ברומו של עולם?

עם זאת, הסברא נותנת, שראוי לה לסנהדרין להסתופף בצל השכינה, כדי שהחלטתם תהיה תחת השפעת השכינה השרויה במקדש.

וראה רמב"ם (סנהדרין כג, ח) הכותב: 'לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו… וידע את מי הוא דן, ולפני מי הוא דן ומי עתיד להפרע ממנו… שנאמר: אלהים נצב בעדת אל'.

כן כתב: 'כל דיין שאינו דן דין אמת לאמתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל… וכל דיין שדן דין אמת לאמיתו… גורם לשכינה שתשרה בישראל'. נמצא, שראוי הדבר שהסנהדרין תהיה במקום השראת השכינה.

כך גם עולה מדברי הרמב"ן על הפסוק (דברים יז, יא): 'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל, הכותב: אפילו אם אומר לך על ימין שהוא שמאל או על שמאל שהוא ימין, לשון רש"י. וענינו: אפילו תחשוב בלבך שהם טועים, והדבר פשוט בעיניך… תעשה כמצותם, ואל תאמר: איך… אהרוג האיש הנקי הזה! אבל תאמר: כך ציוה אותי האדון המצוה על המצות!… והצורך במצוה הזאת גדול מאד, כי התורה ניתנה לנו… וחתך לנו הכתוב הדין, שנשמע לבית דין הגדול העומד לפני השם במקום אשר יבחר בכל מה שיאמרו לנו בפירוש התורה… כי רוח השם על משרתי מקדשו, ולא יעזוב את חסידיו, לעולם נשמרו מן הטעות ומן המכשול'. כלומר, העובדה שהסנהדרין יושבת במקדש היא ערובה לכך שהחכמים יגיעו אל ההחלטה הנכונה.

שבת שלום