פרשת יתרו

פרשת המקדש

להודות לה' גם על השלבים

הרב ישראל אריאל שליט"א

בפרשתנו נקרא על מתן התורה לעם ישראל, נראה שהיתה כוונה למשה ולישראל שיעשו חג לפני ה' על כל הטובה שעשה עמם. שכן עד עתה היתה גאולה גשמית ומזמן מתן תורה יש גאולה רוחנית, ממילא הזמן לקבוע חג לה' היה לאחר מתן תורה. הוא הדבר שאנו מוצאים אצל אהרון ארבעים יום לאחר מתן תורה, כשישראל רואים שמשה בושש לרדת מן ההר, והעם תוהה ומחפש מי שינהיגם במדבר, והנה קם אהרון בונה מזבח ומכריז: 'חג לה' מחר!'

וכי מי הסמיך את אהרון להכריז על חג לה'! אולם, בהמשך לאמור, כך סברו משה ואהרן מלכתחילה, לחוג חג גדול לה' עם קבלת התורה מסיני. ידע אהרון כי מחר עתיד לרדת משה עם הלוחות וזה הזמן לחוג לפני ה' – כמתוכנן.

המדרש בשמות (לב, ה) אומר: 'וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: חַג לה' מָחָר!' ואכן תחילה החל העם לחוג כמתוכנן, ככתוב: 'וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים', אך סופם של דברים שהעם והערב רב הפרו את עצת אהרן, ככתוב: 'וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ - וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק!'

כך הפך החג הגדול המתוכנן על ידי משה ואהרן כחג קבלת התורה, למפח נפש ושבר גדול.

ואולי זו התרעומת של חז"ל על משה וישראל. שכן, לעיתים מתוך הרצון להגיע לעבודת ה' שלימה ולחג מושלם, כדי להודות לה' על כל הטובה כולה, מתעלמים משלבי הביניים, מתעלמים מדרגה חלקית בדרך אל פסגת ההצלחה והשלימות. חז"ל באו ללמדנו כיתרו, שיש להודות לה' גם על ישועה חלקית. הצלה גשמית אף היא ישועה גדולה הצריכה הודיה לה'. עצם העובדה שישראל עומדים לרגלי הר האלוקים במקום שבו התחילה שליחות משה, אף היא נושא להודיה. אכן, כך תיקנו חכמינו ז"ל בהגדה של פסח: 'אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה – דיינו!'

אף בימינו אלה: הס מלהודות לה'! וכי אפשר להודות לה' על הקמת מדינת היהודים מחדש?! הרי אין זו מדינת התורה, היכן מעמד הר סיני! היכן הלוחות! בלעדיהם גם שחרור הארץ גם שחרור מקום המקדש – כאילו לא היו! בהעדר חג לה' על הטובה - 'שקירבנו לפני הר סיני', ובהעדר 'ברוך ה'!' - מה נותר? - 'וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ - וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק!'.                                                                             

שבת שלום