רבי נחמן - הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא
"כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו, וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה... וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט, עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ מֻכְרָח, כִּבְיָכוֹל, לְהַסְכִּים לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת לְמוֹנְעוֹ מִדֶּרֶךְ הַחַיִּים, כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, עַל פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט... אַךְ מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל, מָה עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ?... רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ... עַל כֵּן, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת, אֲבָל הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, בְּתוֹךְ הַמְּנִיעוֹת". (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, קטו) חז"ל לימדו אותנו על שני אופנים שונים בהם פונה הקב"ה אל העולם ואל האדם – מידת הדין ומידת הרחמים. רבי נחמן מתאר את המתח בין ידו המושטת של הקב"ה לכל המבקש את קרבתו, לבין היד המרחיקה המבקשת להעמיד את האדם בפרופורציות הנכונות בינו לבין אלוקים. אדם שהלך כל ימיו בדרך החיים הגשמיים, והחליט בהתלהבותו וברצונו האמיתי להתקרב ולהדבק בקב"ה, אז מגיעה מידת הדין ומזכירה את מעשיו הרעים מהעבר, ומבקשת לתבוע את כבודו של אלוקים, ובכך חוצצת בין האדם לבין אלוקים, ואינה מאפשרת לו להתקרב. תביעה זו של מידת הדין מתגשמת בדמותן של מניעות הבאות לאדם המבקש להתקרב, ובכך הן מבקשות למנוע ממנו את דרך החיים. מה פשרה של האמירה שהקב"ה 'אינו יכול' לסלק את המניעות שמציבה מידת הדין? על כך משיב רבי נחמן: "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט" - מידת הדין, היא מידת המשפט ואלוקים אוהב מידה זו - זוהי האמת, ואלוקים אוהב אמת הוא. באמת, על פי האידיאה של מידת הדין ראוי לדחות את האדם החוטא המבקש את קרבתו של אלוקים, ו'מוכרח' הוא אלוקים להסכים עם מידה זו. אולם "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ חֶסֶד הוּא", אומר רבי נחמן, ועל כן הוא אינו מותיר את המציאות לידיה הנוקשות של מידת הדין. הוא אינו יכול, כביכול, לסלק את המניעות, אולם יכול הוא להסתתר בתוכן ולהושיט דרכן את ידו אל האדם המבקש את קרבתו. האדם המבקש להתקרב ולהדבק בקב"ה אומנם נתקל בקשיים ומניעות. אולם בתוכם, בתוך הנפילות, בתוך המעידות, בתוך המכשולים, ניצב אלוקים, וכבר בהם יכול האדם לראות את ידו המושטת.
לצידה של מידת הדין ישנה 'אהבה', וכפי שאנו יודעים "האהבה מקלקלת את השורה". "השורה" - היא היושר והאמת, הסדר והדין, והאהבה מקלקלת את סדרי הדין. מלך מלכי המלכים, הקב"ה, אהבתו לישראל ולקוראיו גדולה היא מאהבתו למשפט ועל כן מבקש הוא לקלקל את הדין.
הרב איתמר אלדר, מתוך האתר "בית המדרש הוירטואלי" של ישיבת הר עציון: http://etzion.org.il/he/home
