דם: מימי היאור נהפכו לחדם, עונש על שהמצרים השליכו את ילדי ישראל ליאור.

צפרדע: הצפרדעים נכנסו לכל מקום, עונש על שהמצרים ראו את ישראל בתדמית שלילית של "ותמלא הארץ אותם" (א, ז). זאת ועוד: לפי חז"ל, צפרדע אחת היתה, והמצרים היכו אותה כדי להורגה, וכל פעם שהיכו אותה, השריצה עוד צפרדעים (רש"י ח, ב). זה היה כנגד מה שנאמר על ישראל: "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (א, יב).

כנים: עונש על כך שהמצרים ראו את ישראל כשרצים, כמו שנאמר "וישרצו" (א, ז).

ערוב: כשדרש פרעה מהמיילדות להרוג את הזכרים, הן ענו לו: "כי חיות הנה" (א, יט). נמצא שהמצרים הכריחו את נשי ישראל ללדת בסתר כמו חיות. כעונש, ה' שילח חיות רעות במצרים.

דבר: הבהמות מתו הדבר, עונש על כך שהמצרים היו רובעים בהמות, שהרי תועבה זאת מכונה "מעשה ארץ מצרים" (ויקרא יח, ב).

שחין: החרטומים אמרו לפרעה שלא יתרשם מהמופתים שמשה עשה, כיון שהם יכולים לעשות אותם מופתים. כעונש על כך, סבלו כולם מהשחין, גם החרטומים (ט, יא).

ברד: פרעה "לא ידע את יוסף" (א, ח) שהושיע את כל תבואתם; כעונש על כך, ברד השמיד את תבואתם.

ארבה: המצרים תיעבו את בני ישראל - ראו אותם כשרצים (כאמור), ואף לא היו מוכנים לאכול עמהם באותו שולחן (בראשית מג, לב). השרץ היחיד המותר באכילה הוא הארבה (ויקרא יא, כב). לכן ה' שלח על המצרים ארבה, שכילה את כל הירק, וגם נכנסו לתוך בתיהם.

חושך: המצרים עסקו בתועבות של משכב זכור ומשכב עם בהמה (ויקרא יח, ב), דברים הנעשים בחושך. לכן הם נענשו בחושך.

בכורות: כיון שפרעה לא שחרר את "בני בכורי ישראל" (ד, כב), נענש ב"הנה אנכי הורג את בנך בכורך" (ד, כג).