רבי אברהם בן דוד זצ"ל

הראב"ד

רבי אברהם בן דוד מפושקירה, הראב"דהשלישי, נולד בשנת ד'תת"ף (1120) בנרבונא שבצרפת לרבי דוד, שהיה מקובל גדול. המקובליםכר' חיים ויטאל מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה ואכן הראב"ד מזכירבספריו בהלכות מסוימות שהדברים נמסרו לו "מסוד ה' ליראיו" או "ברוחהקודש"...  הראב"ד היה לומד את הגמראאליבא דהלכתא ודעתו לא היתה נחה מפלפולי בעלי התוספות, כמו כן לא ראה בעין יפה את העיסוקבלימוד בחכמה חיצונית, והוא נודע בעיקר על ההשגות שכתב על הי"ד החזקה לרמב"ם,לפעמים אף כתב בסגנון חריף, וכנראה כדי שלא יעזבו העם את הלימוד בתלמוד ובשאר חלקיהתורה ויתעסקו רק בלימוד הרמב"ם. הרב חיבר גם השגות על הרי"ף ומגן עליו מקושיותיושל בעל המאור. כמו כן כתב הרב ספרים לרוב כדוג' בעלי הנפש על הל' נדה וחידושים על סדרהתלמוד. זכה להעמיד תלמידים לרוב והמפורסמים שביניהם הוא ר' מנחם המאירי, הראב"ן,ר"י מלוניל ועוד.

נודעה ומפורסמת השגתו של הראב"ד (הלכותבית הבחירה ו,יד), בקשר לקדושת הר הבית והמקדש בזמן הזה, בהשגה הזאת הראב"ד חולקעל הרמב"ם וכותב שאין היום חיוב כרת על 'הנכנס עתה למקום המקדש' ואומר שכך נגלהלו מסוד ה', זה לשונו: "סברת עצמו היא זו ולא ידעתי מאין לו ובכמה מקומות במשנהאם אין מקדש ירקב ובגמ' אמרו דנפול מחיצות אלמא למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתידלבא לא חלק בין מקדש לירושלים לשאר א"י ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לרבי יוסידאמר קדושה שנייה קדשה לעתיד לבא לא אמר אלא לשאר א"י אבל לירושלים ולמקדש לאאמר לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבודה' לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת".

למרות כל זאת, העולים להר הבית, לא סמכועל הראב"ד למעשה, להתיר כניסה לתוך 'מחנה שכינה' בזמן הזה בטומאה. יש גם שפירשואת הראב"ד שאין חיוב כרת על הנכנס לשם, אך איסור לאו קיים (אגרות הראי"הד' תתקצ"ד). נפטר בכ"ו כסלו ד'תתקנ"ט (1198) תנצב"ה.