אאמו"ר [הרש"ב] אמר: קריאת שמע שעל המטה היא, בזעיר אנפין [=בצורה מזערית],
כהווידוי שבטרם צאת הנפש מהגוף. אלא שאז עוזבים לגמרי את היריד, תם המסחר של "היום
לעשותם", ובקריאת שמע שעל שמטה שבכל לילה עדיין נמצאים בעצומו של היריד, ועוד
אפשר לפעול.