"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם"

(בראשית כו, יח)

בעקבות הזוהר הקדוש (חלק ג, שב:), הבעש"ט מפרש את סיפור חפירת הבארות כמשל (בעל שם טוב על התורה, פרשת תולדות, אות ו'):

"תיקון מדתו של כל אחד ואחד - למצוא שם מים, בחינת באר מים חיים, שלא יכסה מכסה יסוד העפר על המים".

לפי הבעש"ט מטרת חפירת הבאר היא למצוא מים בתוך העפר: בנמשל - העפר הוא המציאות החומרית, והמים - הם התורה.

מאחר, וכידוע, "מעשה אבות סימן לבנים", הרי אין לראות בתיאורים אלה סיפורים היסטוריים בלבד, אלא הנחייה מעשית ביותר להתנהגות שאנו נדרשים לה גם היום.

פעולת חפירת הבארות תכליתה, מעבר למציאת מים שמרווים את הצמא הפיזי, גם לגלות בתוך האדמה והעפר המסמלים את שיא החומריות, את הרוח ועולם הנשמה המיוצגים ע"י המים. האבות רצו לגלות לנו את הסודות הרוחניים של העולם ולכן כל הזמן חיפשו מקורות מים, כאשר החיפוש הפיזי הוא כמובן מטאפורה לחיפוש רוחני.

מול יצחק עמדו, כאמור, הפלישתים אשר רצו לסתום את הבארות שהוא חפר וגילה. בפשט זה נראה כמו עוד סכסוך על טריטוריה ומאבק כוחות בין שבטים/מדינות מהסוג שאנחנו קוראים עליו בעיתון גם היום, אולם בעומק הדברים היה זה עימות רוחני על הכיוון שכל אחד מהצדדים רצה לראות את העולם צועד אליו.

המסר הזה רלוונטי מאוד לנו גם היום - כל אחד מאתנו הוא טוב בבסיסו ולכולנו יש את הגנים של האבות הקדושים, כלומר לכולנו יש את האפשרות והפוטנציאל להתנקות ולהתקדש. בכל אחד מאתנו מסתתר "יצחק אבינו נמרץ" שמשווע לגלות ולהפיץ את הטוב שיש בו ובעולם החוצה. כמו כן בכל אחד מאיתנו יש גם "פלישתי גס וחומרי" שמרגיש איום על "אזור הנוחות שלו" בכל פעם שמדברים על רוחניות ועל הצורך בשינוי.

גם היום העולם מלא אבק והבארות סתומים בחול ואנו מחויבים לחפור בארות ולהפיץ את המים ואת הניקיון והטהרה החוצה.

הרב נחמיה רענן, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי - ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home

ניר אביעד, מתוך האתר "השבוע בפרשה", http://nir.benny-aviad.com