כד,ד: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך, ולקחת אשה לבני ליצחק: האם התכוון אברהם לאישה מבנות משפחתו דווקא או כל אישה מארצו ומולדתו? שד"ל: "אם היה (העבד) מושבע ועומד שלא לקחת אלא ממשפחת אברהם, היה לו לשאול מיד 'איה בית נחור', ולא להמתין שתזדמן לו אישה מן השואבות אשר בלא ספק רבות היו, ואשר ממשפחת נחור היו בטלות במיעוטן בין כל בנות העיר". תשובת שד"ל באה בהתייחסו לדברי העבד בפסוק ל"ח, כאילו אברהם אמר לו "אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי", ומבאר: "והנה אברהם היה יודע כי בני משפחתו אינם כשרים הרבה יותר משאר אנשי העיר ... (אליעזר) השתדל שיתנוה בנפש חפצה ובשמחה, כי ישישו בשמעם שאין אברהם חפץ אלא בהם". יוצא כי אכן אברהם היה מוכן לכל אשה מארצו חרן, לא דווקא ממשפחתו, ואילו העבד הערים על לבן ובתואל כך שיסכימו לשלוח את רבקה. מעניין.

כד,סו: ויספר העבד ליצחק: האם ספר גם לאברהם? שד"ל: "שם על הדרך סיפר הדברים ליצחק, ואחר שבאו  הביתה הגיד לאברהם".

כה,א: ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה: האם היה זה אחר מות שרה, והאם קטורה היא הגר? שד"ל: "אין ספק שהיה זה הרבה זמן קודם לכן, ולא אחר מיתת שרה, ואין מוקדם ומאוחר בתורה ... ולא נכתב (כאן) אלא להודיע כי ה' ברך את אברהם בריבוי הזרע ... ולפיכך נכתבו גם בני ישמעאל. והנה האישה הזאת אין ספק שלא הייתה אלא פילגש, כי אין זו הגר, כי למטה (להלן, פסוק ו') הוא אומר 'ולבני הפילגשים אשר לאברהם', ולא מצאנו פילגשים לאברהם אלא זו והגר".

כה,יח: וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים על פני כל אחיו נפל: היכן 'שור', ומה הכוונה ב'נפל''? שד"ל: "שור הוא סואץ. 'נפל': שכן, התפשט וקבע דירתו, ונראה כי לשון נפל מיוחד לבני ישמעאל על שם היותם תועים ופושטים כה וכה ... וזה טעם 'על פני כל אחיו נפל', שאחד מהם לא יכול למנעו  להתפשט כרצונו". אח שנופל על אחיו הוא למעשה אלים, כך הם בני ישמעאל. עד היום...

שבת שלום, שבת של משפחתיות ופתיחות, שקיפות, התחשבות באחים, בלי שריפות, אורן, בן וכו'.