בפרשתנו כתוב שאמר אברהם אבינו "ואנכי עפר ואפר" (יח, כז). ומובא על זה בגמרא "בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצות אפר פרה ועפר סוטה" (סוטה יז, א).

והנה, ידוע שהקב"ה משלם שכר "מדה כנגד מדה" (ראה סוטה ח, ב ואילך), ואם כן יש לעיין במה היו "אפר פרה ועפר סוטה" מדה כנגד מדה לעבודתו של אברהם אבינו?

מצינו שעבודתו של אברהם אבינו היתה באופן של "משים עצמו כשירים" (ראה ר"ה יז, רע"ב) בפני כל אחד ואחד. ועד שויתר על כל עניניו ואפילו על "קבלת פני שכינה" בשביל מצות "הכנסת אורחים"(ראה שבת קכז, סע"א), ואף שהאורחים היו "ערביים שמשתחווים לאבק רגליהם" (רש"י פרשתנו יח, ד).

"אפרפרה" - אף ש"כל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף" נטמאים, מכל מקום לא התחשבו הכהנים בזה, ונטמאו כדי לטהר את חבירם מטומאתו.

"עפרסוטה" - אף שמחיקת שמו של הקב"ה ר"ל אין לך חילול ה' גדול מזה, הנה "לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים" (שבת קטז, א), שלמרות　 שמדובר על אשה שלא התנהגה בצניעות, מכל מקום אמרה התורה למחוק שמו של הקב"ה, וזאת כדי "לעשות שלום בין איש לאשתו".

(ע"פ לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 79 ואילך)