"דַּע שֶׁעַל חֲלִיף (סכין שחיטה) טוֹב, יְכוֹלִין לִרְאוֹת כָּל הַכֵּלִים שֶׁל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לָהֶם".

(ליקוטי מוהר"ן, חלק א', רעח)

יש ללמוד לא לתת לרע להסתתר מאחורי הטוב ולא לתת לערבוב שביניהם לבלבל אותנו. לדעת לחתוך גם בבשר החי, על אף הכאב, כדי להפריד ביניהם. אבל, צריך לזכור שהמטרה אף פעם איננה החורבן עצמו, אלא הטוב שיבוא תמורתו, חליפתו - על כן נקראת סכין השחיטה "חֲלִיף", כי כל עניינה זה להחליף את הטמא בטהור, את הסופי באינסופי – את החיצוני בפני הקב"ה.

היכולת לומר "לא" הינה נקודת המהות לפחות בחצי ממערכת המצוות שלנו. בלי יכולת "לחתוך" דברים לכאן או לכאן, בלי מוכנות להקריב קרבן, בלי מסירות נפש - אנו חסרים את העיקר בעבודת השם. לשם כך צריך אדם ללמד את עצמו את סוד הגבורה, לדעת להגיד לעצמו לא!

הרב דן האוזר, מתוך האתר – "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון": http://etzion.org.il/he/home