בעת הקרבת הקרבן (בשעת השחיטה, קבלת הדם, זריקת הדם והולכת הדם) הכהן צריך לחשוב לכתחילה לשם אותו סוג של זבח, ולשם בעלי הקרבן. ומחשבה סתמית שלא חשב כלל מחשבה פוסלת, הרי זה כשר ועלו לבעלים (רמב"ם מעשה הקרבנות ד, י).