ט"ו בניסן ה'ת"פ – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח

רבי אליהו בן שלמה זלמן, המכונה בפי כל: "הגאון מוילנא" [לקמן הגר"א] נולד בווילנא בירת ליטא, בליל הסדר בשנת ת"פ, נצר למשפחת רבנים: לרב משה קרמר, רבה של וילנה בעבר, וכן נצר לר' משה רבקש מחבר ספר "באר הגולה" – מקורות וציונים לשלחן ערוך. כבר מילדותו ניחן בגאונות מופלאה, נתגלו בו כשרונות מיוחדים, המלווים בהתמדה בלימוד התורה. מסופר עליו שכבר בגיל שש דרש בבית הכנסת הגדול בווילנה דרשה עמוקה ומפולפלת, חידש חידושים בגיל שבע, ולמד קבלה בגיל תשע, כך שהיתה לו בקיאות רבה בכל חלקי התורה: נגלה ונסתר. כשהוא עודנו צעיר נשא לאשה את חנה, אשר דאגה במסירות נפש ללימודו של הגר"א, כדי שיוכל ללמוד ללא הפרעות. 

הגר"א נקרא גם "חסיד" בשל הנהגות שסיגל לעצמו בקדושה ובטהרה: כבר בצעירותו יצא לגלות ברחבי פולין וגרמניה. על פי עדות תלמידו, ר' חיים מוולז'ין, היה מדיר שינה מעיניו, והיה ישן שעתיים ביממה, תוך שהוא מנצל כל רגע ללימוד התורה. מסופר עליו, שבסוף שנה היה נוהג לעשות חשבון נפש כמה "ביטול תורה" היה לו במשך השנה שחלפה. גם בצומות לא חסך הגר"א, וכשהיה מתקשה בלימוד, לא היה מכניס אוכל לפיו עד אשר מצא תשובה לשאלתו.

בגלל ענוותנותו של הגר"א, הוא סירב לקבל על עצמו תפקיד רבנות, עם זאת, כתב וחיבר הרבה ספרים העוסקים בכל חלקי התורה: ביאורים לתנ"ך ולמשניות. פירושים לתלמוד ירושלמי, תוספתא וכו'. כמו כן חיבר פירושים לספרי הקבלה: זהר, ספר יצירה, ספרא דצניעותא ועוד. כך שהגר"א עודד את תלמידיו ללמוד את פנימיות התורה. בנוסף לכל, על פי עדות תלמידיו, היה הגר"א בקי גדול בחכמות שונות: מתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, שפות ומוזיקה. חוכמות אשר היו כלי עזר לחכמת התורה, וכך התבטא הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה".

הגר"א נודע בחיבתו לארץ הקודש, וכך העידו עליו: ספריו, מעשיו ותלמידיו. על הפסוק: "אלה החוקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן ה'" (דברים יב,א), כתב הגר"א על פי הירושלמי, כי רק בארץ מקיימים את המצוות בשלמותן, ומה שנוהגים לקיים את המצוות בגלות, הוא רק כדי לדעת איך לקיימן בארץ ישראל.

כך גם ביחס למקדש נודע הגר"א בחיבתו, הוא חיבר פירוש על ספר בניין יחזקאל, ובספר "קול התור" העוסק בעניין הגאולה, המיוחס לר' הלל משקלוב שהיה תלמיד הגר"א כתב בשם רבו: "...לפני הגאולה תהיה אתחלתא כמו שהיה בימי כורש בימי בית שני... ומי גדול לנו בכל הדורות האחרונים כרבינו הגר"א... כמעט בכל יום דיבר אלינו רבינו ברתת והתרגשות, כי – 'בציון ובירושלים תהיה פליטה והיה קודש. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה'... והכל יהיה כבימי כורש באיתערותא דלתתא... מה חזק כוחו של השטן, שהכניס דעה כוזבת גם בתופשי התורה לעכב את הגאולה... ואמר רבינו הגר"א, שהובטח לנו בנבואת ירמיה (ל, יח): "כה אמר ה'... משכנותיו ארחם [שני משכנות: בית ראשון ובית שני] ונבנתה עיר על תילה וארמון [המקדש השלישי – על פי רש"י] על משפטו ישב'... ברכת ההרחבה באה רק כשהפעולה נעשית על ידי בני ישראל עצמם באיתערותא דלתתא... ואמר לנו [הגר"א] – העולים לארץ ישראל!... אשריכם שתזכו להיות שותפיו של הקב"ה ה'שב שבות יעקב ומשכנותיו [המקדשים] ירחם'!"

ואכן, מובאת מסורת בין תלמידי הגר"א, שאמר: "שאם רק יקריבו קרבן אחד במקדש - זה יהיה כבר הכל!" ותבוא הגאולה.