חג הסוכות קשור לא"י, כמו שמביא מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א ב'לזמן הזה' ('סוכות וא"י), ראה שם במקורות. וניראה להוסיף שחג הסוכות קשור לא"י ממהותו. שהנה מביא מרן שר התורה פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'תורת השבת והמועד' 'חג הסוכות מימי עזרא ונחמיה') שבספר שמות לא מוזכר עניין הסוכות בחג הסוכות, אלא רק הצד החקלאי (חג האסיף), משום שספר שמות נאמר בזמן שהיו ליד הר סיני, עוד לפני המרגלים. ואילו סוכות זה כנגד הסוכות שנעשו במשך השנים הרבות שהיו במדבר, בעקבות חטא המרגלים. ואילו על הזמן הקצר שעד המרגלים לא שייך לעשות זכר סוכות בזמן קצר, ולכן בשמות לא נאמר עדיין עניין סוכות. מימלא ע"פ זה אפשר להבין שהסוכות במדבר שייכים בעקבות העונש על חטא המרגלים, ולכן זה קשור לא"י, שבלעדיה לא היו במדבר ומימלא לא היו מצטווים על הסוכות. ויותר מזה, ניראה שהעונש הוא על חטא המרגלים, ומה שזכו "להנצל" מרעות המדבר, זה ההיפך מעונשם על המרגלים (שהיה העונש במדבר), ולכן הסוכות זה מקשר למעלת א"י. ועוד שמובא שבנ"י היו במדבר כדי שהתורה תספג בגופם לקראת הכניסה לארץ: 'אמר הקדוש ברוך הוא: אם אני מוליכן דרך פשוטה, עכשיו מחזיקין איש איש בשדה ובכרם ומבטלין מן התורה, אלא אני מוליכן דרך המדבר ויאכלו את המן וישתו מי באר, והתורה מתיישבת בגופן' (תנחומא "בשלח" סימן א), מימלא הזמן במדבר הוא כדי שיכנסו לארץ ויהיו בה בצורה ראויה, כשהתורה דבוקה בהם, מימלא במדבר זה היה כעין צורך לא"י (שמיד כשיכנסו יתיישבו בשדותיהם ויתרחקו מהתורה, ולכן כדי לייצב את המצב היו קודם במדבר 40 שנה) ולכן קשור מהותית לא"י. עוד ניראה שהגמ' מביאה (ערכין לב,ב): 'מאי טעמא דמ"ד קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא? דכתיב (נחמיה ח יז): "ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל... ותהי שמחה גדולה מאד" - אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא? אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע, מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר (דברים ל ה): "והביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה" - מקיש ירושתך לירושת אבותיך, מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו. ואידך: דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה'. לכאורה מה הקשר לכך שעשו סוכות, שלכן מביאים זאת ביחד? (ראה בדברי מרן הגר"ש גורן זצ"ל, במאמר שם, חידוש עמוק מאוד ע"פ דברי הקבלה) אולי אפשר שכיון שסוכות קשור לא"י (בהיותה דוגמה לשכינה שבא"י) לכן הנביא מחברם, לרמז שכיון שקדשו את א"י, שפעלו למעלתה, זה הביא כשכר מצוה- מצוה (שעשיית מצוה גורמת לדרבון לעשיית עוד מצוות) מעלה ודרבון למצוות סוכה, בשל שקשורים יחד, ולכן העשיה לקידוש א"י גרמה להתלהבות מיוחדת למצוות סוכה. וכן ביטול ע"ז קשור לא"י, כיון ש'כל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים' (כתובות קי,ב) ולכן ביאתם לארץ, קשורה עם כח ביטול יצר ע"ז (שאולי ע"י שבאו לארץ, שכביטלו ע"ז, קיבלו כח לבטל את יצר הע"ז), ובזה גם קשור לסוכות (ולכן זה לא רק כעין ההגנה של הסוכה, אלא כממש שורש א”י והסוכות) [והגמ' הביאה את אחד ההקשרים לסוכה- מצד ההגנה. אבל בעומקו זה מרמז על הקשר לא”י, שרק כאן בא"י אנו מוגנים ע”י הקדושה]. ועוד, מובא בתנחומא "אמור" (סימן כב): 'נוטלין לולביהן ביום טוב ראשון של חג ומהללים ומקלסים לפני הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא מתרצה להם ומוחל להם' וכו'. וזהו כמו א"י: 'אמר רבי אלעזר: כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון' וכו'. (כתובות קיא,א), כך שקשור החג וא"י. אולי לכן זוקפים בסוכות את הערבות ע"ג המזבח, שערבה היא כאלו שאין בהם תורה ומצווות, ולכן אולי גם מרמז למת (שאינו מקיים תורה ומצוות משמת), ונאמר על א"י: 'אמר רב ענן: כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח' וכו' (שם), כך שמת הוא כתחת המזבח, ומימלא חי הוא כבמזבח, וזהו שזוקפים ערבות כנגד אותם החיים שדומים למתים (בלי תורה ומצוות) מצדי המזבח. ועוד, רק בא"י יש אחדות בנ"י, יש עניין של קהל (ולא רק יחידים) שלכן אין תענית ציבור בחו"ל, וזהו כלקיחת ארבעת המינים לאחדות בנ"י (תנחומא שם יז). ועוד, נאמר בילקו"ש (רמז תרנג): 'אמר רבי אליעזר בר מרוס: למה אנו עושין סוכה אחר יום הכפורים? לומר לך: שכן אתה מוצא בראש השנה יושב הקב"ה בדין על באי העולם, וביום הכפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינן של ישראל לִגְלוֹת. ועל ידי כן עושין סוכה וגולין מבתיהן לסוכה, והקב"ה מעלה עליהן כאלו גלו לבבל', מימלא ע"י הסוכה אנו מונעים עצמנו מגלות מהארץ, ולכן קשור מהותית לא"י. וכן בדין הסכך 'כי אתא רבין אמר ר' יוחנן: אמר קרא (דברים טז, יג) "באספך מגרנך ומיקבך" בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר' (סוכה יב,א) והרי הגורן (חיטים ושעורים) והיקב (גפן) זהו תחילת הפס' של שבעת המינים (“ארץ חיטה ושעורה וגפן” וגו'), כך שניראה שמרמז על הקשר למעלת א"י שאנו מציינים בסוכות (בהיותו קשור לא”י). ואולי אפשר שלכן יש ארבעת המינים, כנגד ההבטחה לאברהם: “שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית יג,יד-טו) לכן כנגד שהראהו 4 צדדי א"י, כנגד זה לוקחים 4 המינים (שיש בהם סה"כ 7 פריטים [3 הדסים ו2 ערבות לולב ואתרוג] כ7 העממין). וכן לבנ"י היו 4 גלויות (שהם פגיעה בא”י [גם היונים ששלטו בארץ, זהו פגם בשלמות א”י, שהיא בחורבנה כשהשלטון הוא של זר, כמובא בהלכות קריעה על ערי יהודה שזה ע”פ השלטון]), ולכן כנגדם 4 המינים, ואולי לכן כשר בשתי מחיצות וטפח, כיון שגלות גמורה מא"י היו פעמיים (גלות בבל וגלות בחורבן בית שני) ולכן כנגדם מחיצות שלמות, ומוסיפים עוד למחיצה שלישית לרמז על עוד התפרטות (שזהו לרמז על שני הגלויות הנוספות).