ט"ו בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב

הרב חנן פורת נולד בכפר פינס בט"ו כסלו התש"ד (1943), לאביו יוסף שפיצר, שהיה מכונה 'פורת' בהגנה, ולימים אימצה המשפחה שם זה. בזמן מלחמת השחרור היה הרב פורת בכפר עציון ופונה משם בגיל 4, הוא למד בישיבת כפר הרא"ה, כרם ביבנה ובישיבת מרכז אצל מורו ורבו הרב צבי יהודה הרב והוסמך לרבנות.

במלחמת ששת הימים זכה הרב להיות ממשחררי העיר ירושלים והר הבית יחד עם חטיבת הצנחנים, ולימים היה לוחם גדול למען ארץ ישראל: הרב פעל לחידוש ישיבת ארץ ישראל בגוש עציון, ולהיות ממקימי גוש אמונים, וכן פעל למען ארץ ישראל בהיותו כחבר כנסת מטעם המפד"ל ומטעם מפלגת תקומה. 

הרב זכה להיות  ממקימי הישיבות הר עציון וכן בית אורות וכן זכה לחבר ספרים העוסקים באמונה ובגאולה עסק בתורה ובגמילות חסדים כאשר הקים את "אורות חסד" המספקת מוצרים למיעוטי יכולת.

הרב חנן היתה זכות במאבק ליהוד הר הבית, כשבא לנחם את משפחת אימס לאחר הירצחם, קיבל על עצמו לעלות בעצמו להר הבית, אך לצערנו נצבר ממנו לעלות בגופו.

בהיותו משמש כחבר כנסת, פירסם הרב חנן מכתב חיזוק לעולים להר ולבנין המקדש, ובה כתב: "אחי ורעי המבקשים לעלות אל הר ביתינו ולראות פני שכינה.. אך דווקא בעת הזאת בה אין שלום ליוצא ולבא 'אתם חזקו ועל ירומו ידכם כי יש שכר לפעלכם'... אך זאת עלינו להשיב אל ליבנו רצוננו לעלות ההר ולבנות הבית, לא רצון פרטי הוא, שלוחי ציבור אנו לכל בית ישראל לכל דורותיו וכשלוחי ציבור מצווים אנו בראש ובראשונה לעורר את הציבור כולו ולעלות עמו מן העם אל ההר"..."

הרב נפטר ממחלה בו' תשרי שנת תשע"ב (2012) בהיותו בן 68 ת.נ.צ.ב.ה.