ב' בשבט תקע"ו – כ"ט אב ה'תרס"ט

הרב שמואל סלנט, נולד בעיירה וולקוניק הסמוכה לביאליסטוק לאביו הרב צבי הירש רבה של העיירה ולריסא. הרב למד אצל אביו ולאחר מות אביו למד אצל הרב צמח שפירא ונקרא "העילוי מקיידן", לאחר מכן למד בסלנט אצל הרב צבי ברוידא, ובישיבת וולז'ין שם נסמך לרבנות. בגיל י"ג נשא לאשה את פרומה אך השידוך לא עלה יפה והוא התגרש. הרב המתין שגרושתו תינשא לאחר, ולאחר מכן נשא לאשה את אשתו טויבא. 

הרב חלה במחלת ריאה ובעקבות כך המליצו לו הרופאים לעבור לארץ חמה יותר, ולכן גמלה בלבו ההחלטה לעלות לארץ ישראל, כך עלה הרב לירושלים בשנת ה'תר"א (1841) וכיהן כאב"ד של העדה האשכנזית בירושלים אשר שכנה במתחם חורבת רבי יהודה החסיד. הרב גר בעיר העתיקה כל ימי חייו בדירה קטנה ללא חלונות במתחם של ישיבת עץ חיים וניהל את הקהילה בעז. בעקבות פטירת אשתו, נישא הרב בשלישית ולאחר פטירתה נשא לאשה את אשתו הרביעית חיה הירשברג . לימים היה הרב כמורה הוראה וכרבה של העדה הפרושית בירושלים ובעקבות עליית הרב דיסקין לירושלים ובכדי שלא לשנות מהמנהגים התקבל הרב סלנט כרב רשמי אשר ישמור על השלום בין הקבוצות השונות בירושלים.

הרב סלנט כאב את החורבן, ובהספד על האדר"ת הוסיף ואמר: "נתנו לי דירה מול הכותל המערבי כדי לכבד אותי, אבל לא ידעו שבכך מקצרים לי את החיים", משום שבכל יום הוא רואה את המקדש חרב... הרב נודע בידידותו עם משה מונטיפיורי עוד מתקופת מסעו של הרב שמואל סלנט לארץ ישראל, במכתב ששיגרו לו רבני ירושלים, הרב אוירבך והרב סלנט (מיום כ"ב בתמוז תרל"ה) כתבו לו לרגל הגעתו לירושלים: "כל ששת מסעותיך לארץ הקודש קודש הם, והמסע השביעי קדש קדשים הוא... ומה נכבד היום הזה, יום נגלית בהדר כבודך על הר זה קנתה אהבתך". כוונתם היתה להר הבית בביקורו של משה מונטיפיורי שם, אך יש אומרים שלא היתה דעתו של הרב נוחה מזה שעלה למקום האסור בטומאה.

הרב שמואל סלנט נפטר בכ"ט אב שנת תרס"ט (1909) בן צ"ג במותו ונקבר בהר הזיתים תנצב"ה.                                                                                               

הרב אבי כהנא

המכון לכהנים - "נזר הקודש"