"כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה",(ישעיה ס"ג, ד').

ופירש שם במסכת סנהדרין שנה בעולמו של השם 365000 שנה שלנו ולא בדיוק אלה 365242.5, -הרי שאם היא מתחילה בסוף האלף השישי שלנו, יותרתה כונסת לתוך האלף השישי החל מהתשנ"ז שמשם בערך מתחילים להתרחש תהליכים גאוליים כלליים מאוד וביתר עוז מהתשפ"ו שהוא 242.5 מתחילת מוצאי היובל הראשון שכונס לתוך האלף השביעי כלומר6027 שהוא היובל ה123 לבריאת העולם שלאלף השישי תשפו הוא גימטרייה לחם שבת שהוא עיקר ההכנות בעולמות לסעודה ראשונה של שבת קודש האלף השביעי ומשם עד תחילת האלף השביעי ממש 6028, - שהוא עיקר השנת גאולי.

והמספר הזה 123 הוא גימטרייה א"ס (61) כלומר ראשי תיבות אין סוף כפול 2 התיבות שיש בא"ס ועוד הכולל 61*2+1=123, והם ימי העולם הזה ביובלות שגם הוא דרוש שם בסנהדרין כי עוד לפני הנקיטה של ימות הגאולה ימי העולם הזה הם נקיטה בסיסית שצריכה להיות קיימא לכול עניין האין סוף באשר הוא לעתיד לבוא.

ובעומקא תחלתא דגאולה העניין התחיל כבר בהתרנ"ד (1894 למניינם), שהוא 242.5 לשעהו רביע לשקיעת החמה של האלף השישי שמקדימה לסוף האלף השישי בערך 105 שנה כלומר 346שנה לפני סוף האלף השישי, -  והוא בערך הזמן שבפנימיות התחיל הרבי של חב"ד הרש"ב להכריז אט אט משיח קומן = הנה הנה משיח בא, ובחיצוניות של ישראל תחילת העליות הגדולות לארץ ויסוד מוסדות החול הכלליים של היישוב היהודי.

ובעומק קצת פחות הוא 242.5 לפני 40 דקים  לחלוקה ל24 שעות של האלף השישי היום השישי, - הוספה מחול לקודש של שבת של ירושליים וזה היה בהתש"ל (1970 למניינם) זמן שבו היתחיל הרב ראובן אלבז להעיד על זרם התשובה הגדול שאותו אנו חווים כעט כלומר פסוק "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקוב".

ולחלוקה לי"ב שעות היממה זה היה בהתש"ב (1942-3 למניינם) תוכיות מלחמת העולם השניה שעל פגריה האוכלי נבלות רצו להקים את הגאולה הכוזבית שלהם והיא לא תהיה, אלה שהעניין הזה כבר היה באמת עומקא דגובתא דמרא דגלותא ומשם מתחיל תהליך איטי מאוד של התאוששות.

ובעומק איחור העניין יהיה רק בהתת"ח (2048למניינם) שהוא 242.5 לשעת הקידוש למהדרין על הכוס ברבנו תם לסעודה ראשונה של שבתקודש.

וגאולה זה מלשון "גו" – "אל", - גו – כלומר תוכיות פנימיות עמק ותמרכז ואמצע ומלכות מתווכת של עסקי האל הגדול הנורא והנכבד שתורת ישראל עוסקת אלפי שנים לפרסם עניינו בעולם כולו ולעסוק בתורותיו, וימי הגאולה והמשיח הם התוכיות פנימיות עמקות מרכז ואמצע מתווך שלהם.

והם עידית זמן מתוך האין סוף זמן העתידי ביהיה של זמנו של העולם כי יעקוב ישראל עם ישראל ממאן להסתיים ועתיד להמשיך להוריד נשמות של בני ובנות ישראל לעולם לעד לנצח לתמיד לעולמים לאין סוף זמן העתידי ביהיה, וה365000 שנה של הגאולה הוא מעט המחזיק את המרובה, מעט הכמות ורב האיכות של כול האין סוף זמן הזה.

ובמשך הזמן הזה כפי שבואר בסנהדרין כול הנבואות שלכול התנ"ך וכול החז"ל עליהם ובכלל כול התכליתות הגאוליות שקצב השם שיבואו לעולם עתידות להתגשם ולהתממש כמו שאמרו בסנהדרין לא נתנבאו נביאים אלה לימות המשיח, ועל ידי התורה שבכתב ושבעל פה שהנבואות האלו סדורות בה יעצב השם באמצעות עמו את התבניתות של כול האין סוף זמן העתידי ביהיה.

ואנחנו הנשמות שיורדות בתוך האלפים האלו הם בחינת אמצע מרכז מלכות נקודה בהיכלא בלבד שממרכזת את שש קצוות ושלוש קווים של כול אור האין סוף באין סוף מירכוזים שאחרי זה נפתחים להם מכול רגע חיים שלנו בעולמו צירי זמן צדדיים של עיסוק שממרכזים בסוף את כול האור אין סוף כולו, כשמרכז אמצע הוא מלכות וכול בן של מלך מלכי המלכים הוא לפחות מלך מלכים שממרכז על ידי עבודת השם שלו מרכזי מרכזים עד אין סוף בתוך אור אין סוף הבלי קץ ובלי גבול ובלי מידה כלל וכלל.