לקט מביאור יש"ר לפרשת מסעי

לג,א: אלה מסעי בני ישראל: לשם מה לפרט את כל המסעות, ומדוע להזכיר את שמות המקומות? יש"ר: "להודיע חסדיו של ה' עמהם, שאף שגזר עליהם להניעם במדבר, לא היו מטולטלים תמיד בלא מנוחה, אבל בכל הזמן הזה (ארבעים שנה) לא הלכו רק אלה המסעות (42). ועוד הזכיר כל המקומות בשמם להודיע הזרות שהיה במסעות האלה מצד שוממות הארץ שהלכו בה ... ארץ מלחה ולא תשב, מדברות נוראות, לא מקום זרע ומים אין לשתות ... ועוד טעם אחר להודיע זכות ישראל בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה באופן שהיו ראויים ליכנס לארץ". למדנו שעם ישראל זכה לחסד עם אותם מ"ב מסעות והצדיק את החסד הזה בלכתו "על עיוור" אחרי ה'.

לג,נב: והורשתם את כל יושבי הארץ: מהו לשון 'והורשתם'? יש"ר: "לשון גירושין, והעד – מילת 'מפניכם'... ואם לא תעשו כן לא תתקיימו בה ותגלו אתם ממנה, כמו שאמר בסוף העניין 'והיה כאשר דמיתי לעשות להם – אעשה לכם (פסוק נ"ו)", מכאן שהורשה פירושה גירוש והגליה.

לג,נב: ואבדתם את כל משכיותם: מהם ה'משכיות'? יש"ר: "יתכן שעניין המלה הזאת היא המלאכה הנקראת בלשון האומות "מוזאיקה", שעושין צורות נאות וחמודות ... והדבר ידוע שכל הציורים ההם (מוזאיקות) נעשו לצורך עבודתם (עבודה זרה)". היזהרו מן היופי האירופאי שבמוזאיקות למיניהן.

לה,כה: עד מות הכהן הגדול: מדוע לתלות את חזרת הרוצח בשוגג לביתו עם מות הכהן הגדול? יש"ר: "מות הכהן הגדול הוא מקרה חדש, וצער גדול ויגון קרה לכל האומה, על ידו תשכך חמת הגואל, ושכח את אשר נעשה לו, או יתן לב להבחין בין שוגג למזיד". צרה גדולה הבאה על אדם משכיחה צרה קטנה שלפניה, לכן אולי ה' מביא עלינו לפעמים צרות גדולות, כדי שנבין עד כצה הצרות הקודמות אינן כה גדולות. מעניין.

שבת שלום, שנזכה בה ללכת אחרי ה' "על עיוור", לגרש את הזר הרע שבקרבנו, לכוון לעבודתו בלבד ולהבין את היחסיות של צרותינו לעומת צרות אחרות, אורן, בן וכו'