בס"ד

סוד המסעות של עם ישראל במדבר

פותחת התורה הקדושה את פרשתנו בארבעים ושתים מסעות שעברו בהם עם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה.

נשאלת השאלה מדוע התורה מנתה את כל המקומות של המסעות שעברו בהם עם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, ועוד אף אם התורה מספרת לנו שעברו מסעות במדבר מדוע חשוב שאנו נדע את מספר המסעות שעשו במדבר ומה היה שמו של כל מקום ומקום, בעצם מה התועלת לנו בידיעת הדברים האלו.

רש"י הקדוש כבר כתב לנו מטרת המסעות האלו "להודיע חסדיו של מקום". והיינו שע"י שנדע את המקומות האלו שעברו בהם עם ישראל במדבר נזכור את כל חסדיו הרבים והעצומים שעשה הקב"ה לעם ישראל ביציאתם ממצרים וכן בכל משך לכתם במדבר הגדול, ומזה נלמד אנחנו כמה אנו צריכים להעריך את מה שעשה עושה ויעשה עמנו הבורא ברוך הוא בחסדיו הגדולים בכל רגע ורגע בחיינו.

ונחדד את הדברים – הנה רבנו בחיי בהקדמת פירושו לפרשה זו כתב שישנם הרבה אנשים שחושבים שתמיד כדאי להתחיל וללמוד את שאר החכמות הטבעיות לפני חכמת התורה,  כי רוצים הם להחכים ולדעת יותר דברים, ועל כן מתחילים ללמוד כל מיני חכמות עוד קודם שלמדו את חכמת התורה. וההפסד במעשה זה שעוסקים בטפל לפני העיקר הוא - שיטו החכמות את לבבו מדרך החכמה האמתית ויולידו בו דעות נפסדות, והיינו שאם אינו לומד תחילה את החכמה של התורה אלא שאר חכמות זה מוליד בו שהוא יותר מאמין בכל מיני חכמות טבעיות וכך חושב שהכל נעשה עפ"י הטבע וכל מה שקורה יש לו הסבר טבעי, ואומר - ברור שאם נעשה כך יהיה כך או שמסביר שכל המקרים שקרו הם במקרה ולא בנס. משא"כ אם הוא מקדים תחילה ללמוד את חכמת התורה לומד הוא שכל דבר הוא עפ"י ה' יתברך שאין מקרה ואין טבע בעולם כלל אלא הכל הוא רצונו יתברך. ולכן חשוב מאוד להקדים את חכמת התורה לכל מיני חכמות קודם לכן, כי באופן כזה שמקדים את חכמת התורה קודם, אח"כ כל החכמות שילמד יהיה בעבורו כחיזוק האמונה לראות בכל דבר ודבר את יד ה' יתברך בניהול עולמו אף בדברים שנראים ע"פ טבע..

ולפי כל זה מובן היטב מדוע סיפרה התורה את סיפור המסעות של עם ישראל במשך ארבעים שנה במדבר, כדי לעקור מהאדם מלחשוב חס ושלום שכל מה שעבר על עם ישראל במדבר במשך ארבעים שנה וכל מה שקרה לו, הכל היה משהו טבעי, כמו שמסבירים למשל שקריעת ים סוף סה"כ היה זמן של גאות ושפל, ועל כן יכלו עם ישראל לעבור בתוך הים ביבשה ולא מסבירים זאת כנס.

כן אפשר שיאמר האדם שהמדבר שהלכו בו עם ישראל אין בו שום נס כי הוא  מהמדבריות  שקרובות אל מקום הישוב, ולכן היה לעם ישראל במשך שהותם במדבר כל כך הרבה אוכל ושתיה לספק לעם ישראל כי קנו מהעמים שהיו סביבות המדבר. או שאומר: סוג המדבר הזה הוא כמדבר שחיים בו הבדואים ואנו רואים שהבדואים שחיים במדבר מצליחים לגדל בו פירות ולזרוע ירקות ומסתדרים יפה, ויש להם בארות מים ויכולים לגדל שם את הצאן שלהם, כן היה המדבר שהסתובבו בו עם ישראל, מקום שאפשר לזרוע בו ואפשר לגדל בו צאן ובקר והיו בו בארות של מים והיו בו נאות מדבר עם פירות ומעיינות.

לכן כדי לעקור את כל הדעות הרעות והנפסדות האלו באה התורה ואמרה, שלא כן היה המדבר הגדול הזה כמו כל שאר המדבריות, על המדבר שהלכו בו בני ישראל אמרה התורה, "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב" והיינו שלא היו קרובים אל מקום ישוב כי אם היו קרובים אל מקום ישוב לא היו בו נחשים שרפים ועקרבים, וכן לא היה יכול לקבל מקום זה חרישה וזריעה ופעולות צמיחה כמו שכתוב "לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון", וכן מים לא היה כמו שכתוב "וצמאון אשר אין מים ומים אין לשתות", ומשכך לא היה בטבע האדם שיחיה שם אפילו יום אחד, כש"כ עם שלם אנשים נשים וטף וזקנים עשרות מליוני בני אדם שיחיו במדבר כזה שזה בלתי אפשרי על פי דרכי הטבע לספק מים ומזון לכולם ושאר דברים. ומעל הכל מזג האויר והאקלים של כזה מדבר אינו מקום שיכולים לחיות בו וכמו שיש היום מדבריות שאין אדם שיכול לחיות בהם בשום פנים ואופן כך נבין ולו במעט את סוג המדבר שחיו בו בני ישראל.

א"כ הכל הוא חסדיו של הקב"ה ואין אדם יכול לחיות רגע אחד במקום כזה אילולי חסדי המקום. ומעל הכל הנביא ירמיה כותב שמדבר זה שהיו בו בני ישראל הוא מקום "ארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם" כלומר שאין בטבע האדם שיחיה שם. וכדי לחזק את האמונה הזו בלבבות של עם ישראל לכל דורותיהם באה התורה ומאריכה מאוד בספור המסעות שעשו עם ישראל שהיו בסיכומן ארבעים ושנים. ורצתה התורה להזכירם בשמם כי יש בספורה תועלת רבות לשעה ולדורות, שיתפרסם הפלא הגדול לשעה בין העמים שבאותו הדור אשר שמעו את שמע מצרים והיו יודעים קצת מהמקומות שאין בטבע האדם לחיות שם, ועוד שיתפרסם גם כן לדורות הבאים אשר לא ראו את הענין הזה ותהיה האמונה קבועה בלבם באותם הדורות שראו ויספרו זה לבניהם ובניהם לבניהם ובניהם לדור האחרון איך שעמדו ישראל שם לא בדרך הטבע רק בדרך הנס וכן כל מעשיהם היו בדרך הנס על פי הענן ועל ידי שני הגואלים משה ואהרן. שנזכה לחדד את אמונתנו בלב שלם בה' יתברך. שבת שלום ומבורך.