רעיון מאת ידידי היקר ר' אביאל ויצמן שליט"א

שבת שלום

רן אבוחצירא

בס"ד

דרוש שדרשתי לכבוד הולדת ביתי היקרה  לבית משפחת ויצמן תחי'

פרשת "אלה מסעי בני ישראל"

בבית הכנסת "משכן קדוש יעקב"

הצב"י אביאל נסים ויצמן ס"ט

עפולה תשע"ו

קראנו עכשיו בתורה הקדושה על מסעות בני ישראל שיצאו מארץ מצרים והלכו במדבר במשך 40 שנה ויצאו לארבעים ושתים מסעות.

נשאלת שאלה חשובה ויסודית מאוד מדוע נצרכו בני ישראל לעבור את כל המסעות האלו, לכאורה הם נראים ללא שום תכלית, או שיכנסו מיד לארץ ישראל או שישבו במקום אחד במדבר במשך 40 שנה.

משל לאדם שרוצה לנסוע, הרי אם אין מטרה ותכלית לנסיעתו בשביל מה הוא נוסע. וכן כאן עם ישראל הסתובבו במדבר 42 מסעות במשך 40 שנה מה היתה המטרה והתכלית של כל המסעות האלו..

באור החיים הקדוש על הפסוק "ואלה מסעי בני ישראל" וכו', כתב כמה וכמה קושיות, ואנו ניגע בקושיה אחת מתוך הקושיות שלו.

שואל האור החיים הקדוש, ידוע הכלל שכל מקום שכתוב "אלה" פסל הקודמים שלפניו, ולכאורה יש לשאול מדוע פותחת הפרשה במילה "אלה" והרי לא דיברה התורה בשום מקום קודם על ענין של מסעות?

אם תאמר שכוונת התורה לפסול את כל המסעות שהיו בעולם ולומר שכל המסעות אינם בעלי משמעות לגבי אלו המסעות של בני ישראל במדבר, את זאת אי אפשר לומר מכיון שכל המסעות שעברו עם ישראל במדבר היו מסעות לגנאי שהרי הם היו תוצאה של עון המרגלים, ועוד שהקב"ה סיבב אותם דרך ארץ פלשתים כדי שלא ינחמו בראותם מלחמה וישובו לארץ מצרים. וכן כל מסעם היה במריבה וחונים במריבה, וא"כ מה הוא המיוחד בכל המסעות האלו יותר מכל המסעות שהיו בכל הזמנים שקודם.

והיה צד לומר שיש במסעות אלו של בני ישראל שתי מדרגות א' המסעות לפני גזירת המרגלים השנה הראשונה שנראים כמסעות טובים ומועילים ויש בהם דברים טובים ב' המסעות שהיו כתוצאה מגזירת מעשה המרגלים שלכתחילה לא היה בדעת הקב"ה בכלל לעשות את המסעות האלו אלא מה שעשו במשך השנתים הראשונות לצאתם ממצרים ולאחר מכן להכניסם לארץ ישראל.

עוד קשה והרי מסע הוא לא תכלית אלה החניה וההגעה למקום הרצוי ליעד, וא"כ מדוע בחר הכתוב למנות אל המסעות ולא את החניות, מה מיוחד במסע עצמו בדרך ליעד, והרי כולנו יודעים שנסיעה אינה תכלית כמו שהעולם הזה הוא בסך הכל פרוזדור לעולם הבא שהוא התכלית.

וכבר אמר המשורר: Life is a journey, not a destination (חיים הם מסע ולא יעד).

א"כ מה מיוחד כל כך במסע הארוך הזה במשך ארבעים שנה ???????

ואולי נאמר שכל המטרה בהזכרת המסעות כדי לתת לעם ישראל שכר על המסע לעתיד לבוא, כדוגמת מה שידוע שאדם שהולך לבית הכנסת מקבל שכר של פסיעות על הליכתו.

אבל זה תמוה מאוד, כי אם אתה רוצה לקבוע שכר לבני ישראל על המסע לכאורה היה ראוי יותר לקבוע שכר על חנייתם במשך 40 שנה במדבר.

בשביל לתרץ את הקושיה נביא כאן הקדמה קצרה:

כל יהודי בעולם צעדיו מכוונים בדיוק למקום שהוא צריך להגיע, לדוגמא אדם יוצא בבוקר ורוצה להגיע ליעדו במקום מסויים בתל אביב, ומזין את הנתונים בחכם waze וברוך השם כל הדרך יש קליטת לווינים, הכל ממש כשורה, ולפני שהוא מגיע לעיר תל אביב פתאום החכם waze הופך לטיפש אין קליטת לווינים והוא מתחיל להתבלבל בדרך, ולא מוצא את עצמו, שואל בני אדם היכן רחוב פלוני שאני צריך להגיע אליו, ומחפש ומחפש ולא מוצא, וכולו נהיה עצבני ומתוסכל. כאן חשוב לעצור לזכור דבר אחד!!!!

אחיי היקרים זהו לא טעות הקב"ה גרם לwaze לא לעבוד על מנת שתטעה בדרך ותגיע למקום שהקב"ה רצה, והסיבה היא כי כל אחד ואחד יש לו כוחות רוחניים שחבויים באיזה מקומות שהם, והוא צריך לקבל אותם שם באותו מקום, ולכן גרם הקב"ה שיטעה ויגיע לאותו מקום כי רצה לתת לו את חלקו הראוי לו. בשביל להבין את זאת נאמר שלא טעית לחינם, בדיוק היה יהודי שבזכותך הניח תפילין כי ראה אותך עם כיפה ושאל אותך אם יש לך תפילין, אחי היקר עכשיו לקחת את מה שמגיע לך חטפת מצווה על הדרך, אין טעות אף פעם.

בני ישראל שהלכו במדבר במשך ארבעים שנה נכנסו למקום שהיו בו הרבה חלקים רוחניים ששייכים להם הם הוציא מן המדבר הרבה כוחות של רוחניות שהיצר הרע השטן לקח מהם, וכידוע שמקום משכנו של השטן הוא המדבר הגדול והשמם. אותם חלקים שלקחת נקראים ניצוצות הקדושה.

ומחדש לנו רבי חיים בן עטר שכאשר הגיעו בני ישראל להיות ס' ריבוא היה בהם את הכוח הרוחני מה שלא היה באבות הקדושים, לברר ולאסוף את החלקים הרוחניים המפוזרים במצרים ובמדבר, ולכן היה מקומות שחנו בהם שנה, והיו מקומות שחנו בהם רק שתים עשרה שעות הכל לפי ענין החלקים הרוחניים שנמצאים שם, ואין כח שיכל לעשות את הפעולה הזאת בעולם, זולת קדושה השלימה בסוד שלימות כללות חיבור הכללות וחיבור הפרטות, ואז יכלו לשבור את כוחו של היצר הרע השטן המשחית.

וכל הענין שדיברנו עליו בתחילת הנושא שהתייחסות התורה דווקא למסעות "ואלה מסעי" ולא החניה, לומר לך שכל עוד הייתה להם חניה במקום לא נפעל פעולת בירור הניצוצות של הקדושה, אלא רק כאשר יצאו מהחנייה למסע, אז נפעל בירור הניצוצות באותו מקום. מכאן נלמד לפי רבי חיים בן עטר שעיקר הענין הוא בדרך, המסע, ולא דווקא ביעד, חניה.

אני רוצה לגעת בעוד נקודה – רבי יעקב אביחצירא זיע"א בספרו הקדוש פיתוחי חותם, מתייחס לענין, ונפשט את דבריו בלשוננו, עם ישראל יצאו ממצרים מקום מגושם מאוד היו כמעט שקועים במ"ט שערי טומאה, הקב"ה הוציא אותם מארץ מצרים, ורוצה כעת להביאם אל ארץ ישראל. לארץ ישראל הארץ הקדושה אי אפשר להיכנס בגוף מגושם, ועל כן צריך להעביר את בני ישראל במדבר במשך 40 שנה 42 מסעות, כדי לזכך את גופם, וע"י זיכוך הגוף יזכו גם כן לזיכוך ועליה של המציאות הרוחנית שלהם ויתעלו בכל שרשי נפש רוח ונשמה שלהם.

אם נעצור ונביט בימים האלו של בין המיצרים ותשעת הימים, נבין שאנו למעשה מייחלים לביאת המשיח, וידוע ש"אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף", ועד שיהיה כל בירור החלקים של בני ישראל, מה שנקרא בירור הניצוצות, אז יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.