פנינה יומית... כא תמוז
|
|
|
יום רביעי כ"א תמוז - אה"ק: מטות
כבודן של ישראל וכבודו של הקב"ה בפרשתנו כתוב "וידבר ה' אל משה גו' נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים גו' וידבר משה אל העם גו' לתת נקמת ה' במדין " (לא, א-ג). ונמצא, שבדברי הקב"ה נקרא מלחמת מדין "נקמת בני ישראל", אך בדברי משה לישראל נקראה המלחמה "נקמת ה'". ומבאר אאמו"ר [הגה"ק ר' לוי יצחק נ"ע] "כי הקב"ה חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל יותר מכבודו . . ומשה בהיפך, מדקדק על כבודו של הקב"ה יותר מכבודן של ישראל" (לקוטי לוי יצחק לזוהר פ' שלח עמ' שעז). ויש לבאר דבריו: במזימותיהם של אנשי מדין נגד עם ישראל מצינו שני דברים: א. הם רצו להלחם ולהרוג את ישראל. ב. בלעם יעץ להם להלחם עם ישראל על ידי "זימה", כי "אלקיהם של אלו שונא זימה כו'" (רש"י ד"ה בדבר בלעם פרשתנו לא, טז). ועל פי זה יובנו שני הענינים שבמלחמה זו, כי מצד רצונם של מדין להרוג את עם ישראל נקראה המלחמה "נקמת בני ישראל", ומצד מזימתם נגד "אלקיהם של אלו" ה"שונא זימה" נקראת מלחמה זו "נקמת ה'". ועל כן, הקב"ה ש"חפץ ומדקדק על כבודן של ישראל" מדגיש את כוונת מדין להרוג את ישראל - "נקמת בני ישראל", אך משה רבינו ש"מדקדק על כבודו של הקב"ה" מדגיש שמזימתם להרוג את ישראל היתה ע"י פעולה נגד "אלקיהם של אלו", ולכן קרא למלחמה זו "נקמת ה'". (ע"פ לקוטי שיחות חי"ח עמ' 361 ואילך)
חו"ל: פינחס
להצליח בכיבוש – יש לנצל את כל הכוחות והחושים! בפרשתנו מדובר אודות כיבוש וחלוקת ארץ ישראל. ויש לבאר ענין כיבוש הארץ בעבודת האדם לקונו: כיבוש "ארצות שבעה גוים" (ל' רש"י ר"פ בראשית) ועשייתם לארץ ישראל וארץ קדושה מורה על עבודת האדם ב"מלאו את הארץ וכבשוה" (בראשית א, כח), לכבוש את העולם כולו שיהי' תחת ממשלת הקדושה. וכמאמר חז"ל (תנחומא נשא טז, ועוד) שתכלית בריאת העולם הוא שנתאווה הקב"ה להיות לו דירה גם בעולם הזה שאין דבר למטה ממנו. והנה כמו שבכיבוש ארץ בגשמיות הרי כדי שהכיבוש יהי' בשלימות צריך הכובש להכניס את כל כחות נפשו בכיבוש, ובלי זה לא יכבוש את המנגד, כי באם ישתמש רק בכח המעשה שלו ולא ינצל את כח מחשבתו בדרכי ותכסיסי מלחמה, הרי אי אפשר לנצח. וכמו כן באם ישתמש רק בכח המחשבה והמעשה, אך לא ידבר לאנשי החיל וייעץ להם מה שעליהם לעשות אי אפשר לו לנצח ולכבוש. וכן הוא בכיבוש העולם לצד הקדושה, שהוא ע"י עשיית המצוות, הנה בכל מצוה ופעולה שהאדם עושה לא די בעשיית המצוה לבד, כי אם עליו להשקיע כל כולו, וכל כוחות נפשו, בעשיית המצוה. וכמו שבמצות אהבת השי"ת על האדם לאהבו ית' "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" כן הוא בכל המצוות, שכדי למלאת מטרתם ולכבוש על ידם את העולם צריך לקיים את המצוות בכל הכוחות והחושים. (ע"פ ספר השיחות תנש"א עמ' 698 ואילך) |
