לאור המקדש

פסח שני

ביום ראשון הבא עלינו לטובה, יחול פסח שני, י"ד באייר, אמנם אין לו משמעות הלכתית לימינו כל עוד לא נבנה המקדש אך כדאי קצת לעמוד על מהות קרבן זה.

בד"כ יש כלל בקרבנות שאם עבר זמנו בטל קרבנו (תמורה יד,א), וא"א יהיה להקריב את הקרבן בהזדמנות נוספת, אך קרבן פסח מיוחד הוא, שהתורה נתנה אפשרות למי שלא הקריב קרבן פסח ראשון, שיקריב קרבן פסח שני. ומפני מה נתייחד קרבן זה?

כתב החינוך (מצוה שפ) שמכיוון שמצות פסח מראה על האמונה הגדולה בהשגחת ה' בעולם הזה ועל ניסיו הגדולים, דבר המראה על בריאת העולם וחידושו על ידי הקב"ה, הרי הוא יסוד גדול בדת ישראל שגם מי שלא חג את פסח ראשון יחוג את פסח שני. אפשר עוד להוסיף שעל ידי קרבן פסח מצאנו שעם ישראל נבדל מעבודה זרה (כמו במעשה חזקיה. דברי הימים ב' פ"ל), וכן שהקב"ה הראה את השגחתו והבדיל בין עם ישראל למצרים ובין בכור לשאינו בכור - בכך הראה שהוא חפץ בעם ישראל לומר שכולם רצויים לפניו ואין הבדל בין כהן לישראל בדבר זה, שהרי אין מביאים חזה ושוק לכהנים בהקרבת קרבן פסח (משך חכמה).

הגמ' בפסחים (צג,א) מביאה מחל' אם פסח שני הוא רגל בפני עצמו (רבי), או שהוא תשלומין לפסח ראשון (ר' נתן). ונפק"מ למי שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני או למי שנעשה גדול בזמן זה, האם הוא חייב בקרבן פסח שני? לדעת רבי, מכיוון שפסח שני רגל בפני עצמו הרי הם חייבים וכך פסק הרמב"ם (קרבן פסח ה,ז), אך יש אומרים שהוא תשלומים לפסח ראשון וממילא קטן שנעשה גדול בין פסח ראשון לשני או גר שנתגייר יהיו פטורים מקרבן פסח שני (ראב"ד קרבן פסח ה,ב).

בע"ה אם נזכה לבנות את בית המקדש בתקופה זו, יש שאמרו שלדעת הרמב"ם שפסח שני הוא רגל בפנ"ע, נצטרך להקריב קרבן פסח שני (הרבי מליובוויטש בליקוטי שיחות יב עמ' 218), אך יש שחלקו על כך, שאין ציבור נדחה לפסח שני. בין כה ובין כה, לא יחסרו קרבנות אחרים שנצטרך להקריב שיבנה בית המקדש...